מלכים א 17:15

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 17 > פסוק 15

מלכים א 17:15


← מלכים א 17:14 מלכים א 17:15 (MT) מלכים א 17:16 →
כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּ֤ד הַקֶּ֙מַח֙ לֹ֣א תִכְלָ֔ה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א תֶחְסָ֑ר עַ֠ד י֧וֹם תתן יְהוָ֛ה גֶּ֖שֶׁם עַל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
וַתֵּ֥לֶךְ וַתַּעֲשֶׂ֖ה כִּדְבַ֣ר אֵלִיָּ֑הוּ וַתֹּ֧אכַל הוא והיא וּבֵיתָ֖הּ יָמִֽים׃
כַּ֤ד הַקֶּ֙מַח֙ לֹ֣א כָלָ֔תָה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א חָסֵ֑ר כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּיַ֥ד אֵלִיָּֽהוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וַתֵּ֥לֶךְH3212 וַתַּעֲשֶׂ֖הH6213 כִּדְבַ֣רH1697 אֵלִיָּ֑הוּH452 וַתֹּ֧אכַלH398 הואH1931 והיאH1931 וּבֵיתָ֖הּH1004 יָמִֽים׃H3117


המקור העברי

וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל [הוּא־וָהִיא כ] (הִיא־וָהוּא ק) וּבֵיתָהּ יָמִים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/תֵּ֥לֶךְ
va./Te.lekh H3212 HC/Vqw3fs and/ she went
וַ/תַּעֲשֶׂ֖ה
va./ta.'a.Seh H6213 HC/Vqw3fs and/ she did
כִּ/דְבַ֣ר
ki/d.Var H1697 HR/Ncmsc according to/ (the) word of
אֵלִיָּ֑הוּ
'e.li.Ya.hu H452 HNp Elijah
וַ/תֹּ֧אכַל
va./To.khal H398 HC/Vqw3fs and/ she ate
[הוא כ] (הִֽיא ק)
[hûwʼ כ] (hi'- ק) H1931 כ [HPp3ms כ] (HPp3fs ק) (she ק)
[ו/היא כ] (וָ/ה֛וּא ק)
[hûwʼ כ] (va./hu' ק) H1931 כ [HC/Pp3fs כ] (HC/Pp3ms ק) (and/ he ק)
וּ/בֵיתָ֖/הּ
u./vei.Ta/h H1004 HC/Ncmsc/Sp3fs and/ household/ her
יָמִֽים
ya.Mim H3117 HNcmpa days
הפניות שטרונג
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H452 — אֵלִיָּה (ʼÊlîyâh, ay-lee-yaw'): או בצורה מורחבת אֵלִיָּהוּ (ʼÊlîyâhûw); מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אלוהי יהוה; אֵלִיָּהוּ, שמו של הנביא הנודע ושל שני ישראלים נוספים
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 17 › פסוק 15