דברי הימים א 16:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דברי הימים א > פרק 16 > פסוק 2

דברי הימים א 16:2


← דברי הימים א 16:1 דברי הימים א 16:2 (MT) דברי הימים א 16:3 →
וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶת אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֣יגוּ אֹת֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָֽטָה ל֖וֹ דָּוִ֑יד וַיַּקְרִ֛יבוּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃
וַיְכַ֣ל דָּוִ֔יד מֵהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֥רֶךְ אֶת הָעָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
וַיְחַלֵּק֙ לְכָל אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאִ֖ישׁ וְעַד אִשָּׁ֑ה לְאִישׁ֙ כִּכַּר לֶ֔חֶם וְאֶשְׁפָּ֖ר וַאֲשִׁישָֽׁה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְכַ֣לH3615 דָּוִ֔ידH1732 מֵהַעֲל֥וֹתH5927 הָעֹלָ֖הH5930 וְהַשְּׁלָמִ֑יםH8002 וַיְבָ֥רֶךְH1288 אֶתH853 הָעָ֖םH5971 בְּשֵׁ֥םH8034 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וַיְכַל דָּוִיד מֵהַעֲלֹות הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת־הָעָם בְּשֵׁם יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְכַ֣ל
va/y.Khal H3615 HC/Vpw3ms and/ he finished
דָּוִ֔יד
da.Vid H1732 HNp David
מֵ/הַעֲל֥וֹת
me./ha.'a.Lot H5927 HR/Vhc from/ offering up
הָ/עֹלָ֖ה
ha./'o.Lah H5930 HTd/Ncfsa the/ burnt offering
וְ/הַ/שְּׁלָמִ֑ים
ve./ha./she.la.Mim H8002 HC/Td/Ncmpa and/ the/ peace offerings
וַ/יְבָ֥רֶךְ
va/y.Va.rekh H1288 HC/Vpw3ms and/ he blessed
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/עָ֖ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
בְּ/שֵׁ֥ם
be./Shem H8034 HR/Ncmsc in/ (the) name of
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H5930 — עֹלָה (ʻôlâh, o-law'): או עוֹלָה (ʻôwlâh); בינוני פעיל בנקבה של עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; מדרגה או (בהוראה קיבוצית, מדרגות, כעולות למעלה); ובדרך כלל עולה (קרבן הנשרף כליל, כמי שעולה בעשן)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H8002 — שֶׁלֶם (shelem, sheh'-lem): מן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; כפשוטו, גמול ותשלום, כלומר קרבן (בנדבה) של תודה
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דברי הימים א › פרק 16 › פסוק 2