כתבי הקודש > זכריה > פרק 4 > פסוק 5

זכריה 4:5

← זכריה 4:4	זכריה 4:5 (MT)	זכריה 4:6 →
וָאַ֙עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י לֵאמֹ֑ר מָה אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי׃	וַ֠יַּעַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי׃	וַיַּ֜עַן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֚ה דְּבַר יְהוָ֔ה אֶל זְרֻבָּבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֤א בְחַ֙יִל֙ וְלֹ֣א בְכֹ֔חַ כִּ֣י אִם בְּרוּחִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

נוסח הפסוק

MT

וַ֠יַּעַן^H6030 הַמַּלְאָ֞ךְ^H4397 הַדֹּבֵ֥ר^H1696 בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר^H559 אֵלַ֔י^H413 הֲל֥וֹא^H3808 יָדַ֖עְתָּ^H3045 מָה^H4100 הֵ֣מָּה^H1992 אֵ֑לֶּה^H428 וָאֹמַ֖ר^H559 לֹ֥א^H3808 אֲדֹנִֽי׃^H113

המקור העברי

וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלֹוא יָדַעְתָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ֠/יַּעַן	Va/i.ya.'an	H6030	HC/Vqw3ms	and/ he answered
הַ/מַּלְאָ֞ךְ	ha./mal.'Akh	H4397	HTd/Ncmsa	the/ angel
הַ/דֹּבֵ֥ר	ha./do.Ver	H1696	HTd/Vqrmsa	who/ was speaking
בִּ/י֙	b/i		HR/Sp1cs	with/ me
וַ/יֹּ֣אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
אֵלַ֔/י	'e.La/i	H413	HR/Sp1cs	to/ me
הֲ/ל֥וֹא	ha./Lo'	H3808	HTi/Tn	¿/ not
יָדַ֖עְתָּ	ya.Da'.ta	H3045	HVqp2ms	do you know
מָה	mah-	H4100	HTi	what?
הֵ֣מָּה	He.mah	H1992	HPp3mp	they
אֵ֑לֶּה	'E.leh	H428	HPdxcp	(are) these
וָ/אֹמַ֖ר	va./'o.Mar	H559	HC/Vqw1cs	and/ I said
לֹ֥א	lo'	H3808	HTn	no
אֲדֹנִֽ/י	'a.do.N/i	H113	HNcmsc/Sp1cs	O lord/ my

הפניות שטרונג

H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

יָדַ֖עְתָּ — זכריה 4:13, הבשורה על פי מרקוס 4:13
לא — בראשית 41:16, תהלים 139:6, דניאל 2:30, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:12-15

הפניות הדדיות (3): זכריה 1:9, זכריה 2:7, זכריה 5:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: בית המקדש השני
Nave's: רוח הקודש; זית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 4 › פסוק 5

זכריה 4:5

תוכן עניינים

זכריה 4:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 4:5

זכריה 4:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש