• H1984 — הָלַל (hâlal, haw-lal'): שורש ראשוני; להיות צלול (במקור לגבי צליל, אך בדרך כלל לגבי צבע); לזרוח; ומכאן, לעשות ראווה, להתפאר; ומכאן להיות (בקולניות) שוטה; להשתולל; בבניין הגורם, להלל; וגם לעשות לסכל (EN)
• H2167 — זָמַר (zâmar, zaw-mar'): שורש קדום (אולי זהה לזָמַר (zâmar) [H2168] באמצעות הרעיון של הכאה באצבעות); כראוי, לנגוע במיתרים או בחלקים של כלי נגינה, כלומר; לפרוט עליו; לנגן, בליווי הקול; ומכאן להלל בשיר ובנגינה (EN)
• H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב) (EN)
• H3050 — יָהּ (Yâhh, yaw): צורה מקוצרת של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068], ומשמעה כמשמעו; יָהּ, השם המקודש (צורתו המקוצרת של השם המפורש יהוה) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H5273 — נָעִים (nâʻîym, naw-eem'): מן נָעֵם (nâʻêm) [H5276]; נעים (אובייקטיבי או סובייקטיבי, מילולי או מושאל) (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כי היא — תהלים 33:1, תהלים 63:6, תהלים 92:2-3, תהלים 147:1
• יְהוָ֑ה — תהלים 106:1, תהלים 107:1, תהלים 118:1, תהלים 119:68, תהלים 136:1, תהלים 145:7-8, הבשורה על פי מתי 19:17

הפניות הדדיות (2): עזרא 3:11, תהלים 149:2

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: אושרם של הקדושים בחיים אלה
• Nave's: אלוהים; מוזיקה; הלל ותהילה