משלי 29:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > משלי > פרק 29 > פסוק 11

משלי 29:11


← משלי 29:10 משלי 29:11 (MT) משלי 29:12 →
אַנְשֵׁ֣י דָ֭מִים יִשְׂנְאוּ תָ֑ם וִֽ֝ישָׁרִ֗ים יְבַקְשׁ֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃
כָּל ר֭וּחוֹ יוֹצִ֣יא כְסִ֑יל וְ֝חָכָ֗ם בְּאָח֥וֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה׃
מֹ֭שֵׁל מַקְשִׁ֣יב עַל דְּבַר שָׁ֑קֶר כָּֽל מְשָׁרְתָ֥יו רְשָׁעִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

כָּלH3605 ר֭וּחוֹH7307 יוֹצִ֣יאH3318 כְסִ֑ילH3684 וְ֝חָכָ֗םH2450 בְּאָח֥וֹרH268 יְשַׁבְּחֶֽנָּה׃H7623


המקור העברי

כָּל־רוּחֹו יֹוצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחֹור יְשַׁבְּחֶנָּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
ר֭וּח/וֹ
ru.ch/o H7307 HNcbsc/Sp3ms spirit/ his
יוֹצִ֣יא
yo.Tzi' H3318 HVhi3ms he sends forth
כְסִ֑יל
khe.Sil H3684 HAamsa a fool
וְ֝/חָכָ֗ם
ve./cha.Kham H2450 HC/Aamsa and/ a wise (person)
בְּ/אָח֥וֹר
be./'a.Chor H268 HR/Ncmsa in/ backwards
יְשַׁבְּחֶֽ/נָּה
ye.shab.be.Che./nah H7623 HVpi3ms/Sp3fs he calms/ it
הפניות שטרונג
  • H268 — אָחוֹר (ʼâchôwr, aw-khore'): או (מקוצר) אָחֹר (ʼâchôr) ; מן אֲחִירַע (ʼĂchîyraʻ) [H299]; החלק האחורי; ומכאן (כתואר הפועל) מאחור, אחורנית; וכן (מתוך פנייה אל הצפון) המערב
  • H2450 — חָכָם (châkâm, khaw-kawm'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכם, (כלומר נבון, מיומן או אמן־יד)
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3684 — כְּסִיל (kᵉçîyl, kes-eel'): מ־כָּסַל (kâçal) [H3688]; בעצם: שמן, כלומר (בהשאלה) טיפש או כסיל
  • H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
  • H7623 — שָׁבַח (shâbach, shaw-bakh'): שורש קדום; בעיקרו: לפנות אל מישהו בקול רם, כלומר (במיוחד) לשבח; ובהשאלה: להשקיט, להרגיע (כאילו במילים)
מראי מקום

הפניות הדדיות (4): שמואל א 10:16, אסתר 5:4, משלי 15:28, משלי 29:20

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › משלי › פרק 29 › פסוק 11