במדבר 22:41

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 22 > פסוק 41

במדבר 22:41


← במדבר 22:40 במדבר 22:41 (MT) במדבר 23:1 →
וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל בָּלָ֔ק בְּנֵה לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֣יH1961 בַבֹּ֔קֶרH1242 וַיִּקַּ֤חH3947 בָּלָק֙H1111 אֶתH853 בִּלְעָ֔םH1109 וַֽיַּעֲלֵ֖הוּH5927 בָּמ֣וֹתH1120 בָּ֑עַלH1120 וַיַּ֥רְאH7200 מִשָּׁ֖םH8033 קְצֵ֥הH7097 הָעָֽם׃H5971


המקור העברי

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת־בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמֹות בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֣י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
בַ/בֹּ֔קֶר
va./Bo.ker H1242 HRd/Ncmsa in the/ morning
וַ/יִּקַּ֤ח
va/i.yi.Kach H3947 HC/Vqw3ms and/ he took
בָּלָק֙
ba.Lak H1111 HNp Balak
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
בִּלְעָ֔ם
bil.'Am H1109 HNp Balaam
וַֽ/יַּעֲלֵ֖/הוּ
va/i.ya.'a.Le./hu H5927 HC/Vhw3ms/Sp3ms and/ he brought up/ him
בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל
ba.Mot Ba.'al H1120 HNp Bamoth Baal
וַ/יַּ֥רְא
va/i.Yar' H7200 HC/Vqw3ms and/ he saw
מִ/שָּׁ֖ם
mi./Sham H8033 HR/D from/ there
קְצֵ֥ה
ke.Tzeh H7097 HNcbsc (the) outskirt(s) of
הָ/עָֽם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1109 — בִּלְעָם (Bilʻâm, bil-awm'): כנראה מן בַּל (bal) [H1077] ומן עַם (ʻam) [H5971]; לא (מן) העם, כלומר זר; בלעם, נביא מסופוטמי (מארם נהריים); וכן שם מקום בארץ ישראל
  • H1111 — בָּלָק (Bâlâq, baw-lawk'): מן בָּלַק (bâlaq) [H1110]; משחית; בָּלָק, מלך מואבי
  • H1116 — בָּמָה (bâmâh, bam-maw'): משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו להיות גבוה); מקום גבוה, רום, במה
  • H1120 — בָּמוֹת (Bâmôwth, baw-moth'): רבים של בָּמָה (bâmâh) [H1116]; במות; או (במלאו) בָּמוֹת בַּעַל (Bâmôwth Baʻal); מן אותה מילה ומן בַּעַל (Baʻal) [H1168]; במות בעל; בָּמוֹת או בָּמוֹת בַּעַל, מקום ממזרח לירדן
  • H1242 — בֹּקֶר (bôqer, bo'-ker): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בפועל, שחר (כהאיר היום); בדרך כלל, בוקר
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H7097 — קָצֶה (qâtseh, kaw-tseh'): או (בשלילה בלבד) קֵצֶה (qêtseh); מן קָצָה (qâtsâh) [H7096]; (משמש במגוון רב של שימושים וניבים; השווה קֵץ (qêts) [H7093]); קָצֶה, סוף
  • H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (5): במדבר 32:38, יהושע 13:17, ישעיה 16:12, ירמיה 19:5, מיכה 6:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 22 › פסוק 41