כתבי הקודש > במדבר > פרק 22 > פסוק 27

במדבר 22:27

← במדבר 22:26	במדבר 22:27 (MT)	במדבר 22:28 →
וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ יְהוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃	וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל׃	וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וַתֵּ֤רֶא^H7200 הָֽאָתוֹן֙^H860 אֶת^H853 מַלְאַ֣ךְ^H4397 יְהוָ֔ה^H3068 וַתִּרְבַּ֖ץ^H7257 תַּ֣חַת^H8478 בִּלְעָ֑ם^H1109 וַיִּֽחַר^H2734 אַ֣ף^H639 בִּלְעָ֔ם^H1109 וַיַּ֥ךְ^H5221 אֶת^H853 הָאָת֖וֹן^H860 בַּמַּקֵּֽל׃^H4731

המקור העברי

וַתֵּרֶא הָאָתֹון אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר־אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת־הָאָתֹון בַּמַּקֵּל׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/תֵּ֤רֶא	va./Te.re'	H7200	HC/Vqw3fs	and/ it saw
הָֽ/אָתוֹן֙	ha./'a.tOn	H860	HTd/Ncfsa	the/ donkey
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
מַלְאַ֣ךְ	mal.'Akh	H4397	HNcmsc	(the) angel of
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
וַ/תִּרְבַּ֖ץ	va./tir.Batz	H7257	HC/Vqw3fs	and/ it lay down
תַּ֣חַת	Ta.chat	H8478	HR	under
בִּלְעָ֑ם	bil.'Am	H1109	HNp	Balaam
וַ/יִּֽחַר	va/i.yi.char-	H2734	HC/Vqw3ms	and/ it burned
אַ֣ף	'af	H639	HTa	(the) anger of
בִּלְעָ֔ם	bil.'Am	H1109	HNp	Balaam
וַ/יַּ֥ךְ	va/i.Yakh	H5221	HC/Vhw3ms	and/ he struck
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
הָ/אָת֖וֹן	ha./'a.Ton	H860	HTd/Ncfsa	the/ donkey
בַּ/מַּקֵּֽל	ba./ma.Kel	H4731	HRd/Ncmsa	with the/ stick

הפניות שטרונג

H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H860 — אָתוֹן (ʼâthôwn, aw-thone'): כנראה מאותו שורש כמו אֵיתָן (ʼêythân) [H386] (במובן של סבלנות); אתון (על שם נוחותה להיכנע למרות)
H1109 — בִּלְעָם (Bilʻâm, bil-awm'): כנראה מן בַּל (bal) [H1077] ומן עַם (ʻam) [H5971]; לא (מן) העם, כלומר זר; בלעם, נביא מסופוטמי (מארם נהריים); וכן שם מקום בארץ ישראל
H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
H4731 — מַקֵּל (maqqêl, mak-kale): או (נקבה) מַקְּלָה (maqqᵉlâh); משורש בלתי־בשימוש שמשמעו כנראה לנבוט; נצר, כלומר מקל (שעליו עלים, או המשמש להליכה, להכאה, להנהגה, לקסם)
H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
H7257 — רָבַץ (râbats, raw-bats'): שורש ראשוני; לרבוץ (על ארבע רגליים מקופלות, כבהמה רובצת); ומכאן, במשתמע, להישען, לנוח, לדגור, לארוב, להשתקע
H8478 — תַּחַת (tachath, takh'-ath): מן הזהה לתּוֹחַ (Tôwach) [H8430]; התחתית (על שום היותה שקועה); בשימוש תיאורי בלבד, מתחת (לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס: מתחת ל־), תמורת, במקום, וכדומה

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אַ֣ף בִּלְעָ֔ם — משלי 14:16, משלי 27:3-4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: חסד ואכזריות
Torrey’s: כעס; חמור הבית; חיות; מסע ישראל במדבר
Nave's: מלאך (השילוש הקדוש); מלאך (רוח); כעס; בעלי חיים; חמור; בלעם; נסים; תשובה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 22 › פסוק 27

במדבר 22:27

תוכן עניינים

במדבר 22:27

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

במדבר 22:27

במדבר 22:27

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש