• H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד) (EN)
• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H994 — בִּי (bîy, bee): אולי מן בָּעָה (bâʻâh) [H1158] (במובן של בקשה); כפשוטו, בַּקָּשָׁה; משמש רק כתואר הפועל (תמיד בצירוף 'אדוני'); הו, לוּ!; ברשותך, או אם נא ייטב בעיניך (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי (EN)
• H3384 — יָרָה (yârâh, yaw-raw'): או (דברי הימים ב׳ 26:15) יָרָא (yârâʼ); שורש קדום; כמשמעו, לזרום כמים (כלומר להמטיר); בפועל יוצא, להניח או להשליך (ובייחוד חץ, כלומר לירות); ובהשאלה, להורות (כמי שמכוון באצבעו), ללמד (EN)
• H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות (EN)
• H4495 — מָנוֹחַ (Mânôwach, maw-no'-akh): זהה ל־מָנוֹחַ (mânôwach) [H4494]; מנוחה; מנוח, איש ישראלי (EN)
• H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור (EN)
• H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה) (EN)
• H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H6279 — עָתַר (ʻâthar, aw-thar'): שורש ראשוני (ליתר דיוק גזור מן עֶתֶר (ʻEther) [H6281]); להקטיר קטורת בעבודת אלוהים, כלומר להעתיר ולהפציר (וביחס הדדי, להיעתר לתפילה) (EN)
• H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְיוֹרֵ֕נוּ — איוב 34:32, משלי 3:5-6, מעשי השליחים 9:6

הפניות הדדיות (5): שמות 2:9, יהושע 5:13, דניאל 10:16, הבשורה על פי מתי 1:20, הבשורה על פי לוקאס 1:34

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בית
• Torrey’s: הורים
• Nave's: הריון; מנוח; תפילה