איוב 11:11
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 11 > פסוק 11
איוב 11:11
| ← איוב 11:10 | איוב 11:11 (MT) | איוב 11:12 → |
|---|---|---|
אִם יַחֲלֹ֥ף וְיַסְגִּ֑יר וְ֝יַקְהִ֗יל וּמִ֣י יְשִׁיבֶֽנּוּ׃
|
כִּי ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי שָׁ֑וְא וַיַּרְא אָ֝֗וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃
|
וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֝֗רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
כִּיH3588 ה֭וּאH1931 יָדַ֣עH3045 מְתֵיH4962 שָׁ֑וְאH7723 וַיַּרְאH7200 אָ֝֗וֶןH205 וְלֹ֣אH3808 יִתְבּוֹנָֽן׃H995
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
כִּי־הוּא יָדַע מְתֵי־שָׁוְא וַיַּרְא־אָוֶן וְלֹא יִתְבֹּונָן׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
כִּי |
ki- | H3588 | HC | for |
ה֭וּא |
hu' | H1931 | HPp3ms | he |
יָדַ֣ע |
ya.Da' | H3045 | HVqp3ms | he knows |
מְתֵי |
me.tei- | H4962 | HNcmpc | men of |
שָׁ֑וְא |
Shav' | H7723 | HNcmsa | falsehood |
וַ/יַּרְא |
va/i.yar'- | H7200 | HC/Vqw3ms | and/ he has seen |
אָ֝֗וֶן |
'A.ven | H205 | HNcmsa | wickedness |
וְ/לֹ֣א |
ve./Lo' | H3808 | HC/Tn | and/ not |
יִתְבּוֹנָֽן |
yit.bo.Nan | H995 | HVti3ms | he shows himself attentive |
הפניות שטרונג
- H205 — אָוֶן (ʼâven, aw-ven'): משורש שאינו בשימוש שמשמעותו אולי, במובנו היסודי, להתנשם (ומכאן להתאמץ, בדרך כלל לשווא; להתבטל); בדייקנות: אַיִן, אפסות; וגם: צרה. הבל, רשע; ובמובן מסוים: אליל
- H995 — בִּין (bîyn, bene): שורש קדום; להבחין בשכל (או להבדיל), כלומר (בדרך כלל) להבין
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H4962 — מַת (math, math): מן הצורה הזהה למָתַי (mâthay) [H4970]; בדיוק: מבוגר (בהיותו במלוא קומתו); ומכאן, איש (רק ברבים)
- H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
- H7723 — שָׁוְא (shâvᵉʼ, shawv): או שַׁו (shav); מן אותו שורש כמו שׁוֹא (shôwʼ) [H7722] במובן של השממה; רוע (בהיותו הרסני), במובן המילולי (חורבן) או המוסרי (ובייחוד מרמה); ובהשאלה עבודת אלילים (בהיותה שקר, מן הצד הסובייקטיבי), הבל וחוסר תועלת (בהיותו מטעה, מן הצד האובייקטיבי; וגם כתואר הפועל, לשווא)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- יָדַ֣ע — תהלים 94:11, ירמיה 17:9-10, הבשורה על פי יוחנן 2:24-25, האיגרת אל העברים 4:13, חזון יוחנן 2:23
- וַיַּרְא — איוב 22:13-14, תהלים 10:11, תהלים 10:14, תהלים 35:22, קהלת 5:7, הושע 7:2, חבקוק 1:13, האיגרת אל העברים 4:13
הפניות הדדיות (5): תהלים 33:15, יחזקאל 31:10, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 3:20, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 4:6, איגרת יעקב 2:20
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין