ירמיה 37:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 37 > פסוק 9

ירמיה 37:9


← ירמיה 37:8 ירמיה 37:9 (MT) ירמיה 37:10 →
וְשָׁ֙בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָ וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ׃
כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃
כִּ֣י אִם הִכִּיתֶ֞ם כָּל חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֤ישׁ בְּאָהֳלוֹ֙ יָק֔וּמוּ וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֣ה׀H3541 אָמַ֣רH559 יְהוָ֗הH3068 אַלH408 תַּשִּׁ֤אוּH5377 נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙H5315 לֵאמֹ֔רH559 הָלֹ֛ךְH1980 יֵלְכ֥וּH3212 מֵעָלֵ֖ינוּH5921 הַכַּשְׂדִּ֑יםH3778 כִּיH3588 לֹ֖אH3808 יֵלֵֽכוּ׃H3212


המקור העברי

כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אַל־תַּשִּׁאוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם לֵאמֹר הָלֹךְ יֵלְכוּ מֵעָלֵינוּ הַכַּשְׂדִּים כִּי־לֹא יֵלֵכוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כֹּ֣ה
koh H3541 HD thus
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אַל
'al- H408 HTn may not
תַּשִּׁ֤אוּ
ta.Shi.'u H5377 HVhj2mp you deceive
נַפְשֹֽׁתֵי/כֶם֙
naf.sho.tei./Khem H5315 HNcbpc/Sp2mp selves/ your
לֵ/אמֹ֔ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
הָלֹ֛ךְ
ha.Lokh H1980 HVqa certainly (to go)
יֵלְכ֥וּ
ye.le.Khu H3212 HVqi3mp they will go
מֵ/עָלֵ֖י/נוּ
me./'a.Lei./nu H5921 HR/R/Sp1cp from/ on (the)/ us
הַ/כַּשְׂדִּ֑ים
ha./kas.Dim H3778 HTd/Np the/ Chaldeans
כִּי
ki- H3588 HC for
לֹ֖א
lo' H3808 HTn not
יֵלֵֽכוּ
ye.Le.khu H3212 HVqi3mp they will go
הפניות שטרונג
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3778 — כַּשְׂדִּי (Kasdîy, kas-dee'): (לעתים עם סיומת אנקליטית) כַּשְׂדִּימָה (Kasdîymâh); לעבר הכשדים אל כשדאה), באופן פטרונימי מ־כֶּשֶׂד (Kesed) [H3777] (רק ברבים); כַּשְׂדִּי, כלומר צאצא של כֶּשֶׂד; ומכאן כשדי (כאילו יצא מגזעו); וכן אסטרולוג (כאילו היה הדבר משל לאותו עם
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H5377 — נָשָׁא (nâshâʼ, naw-shaw'): שורש קדום; להתעות, כלומר (במישור השכלי) להשלות, או (במישור המוסרי) לפתות
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 37 › פסוק 9