עזרא 6:21

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > עזרא > פרק 6 > פסוק 21

עזרא 6:21


← עזרא 6:20 עזרא 6:21 (MT) עזרא 6:22 →
כִּ֣י הִֽטַּהֲר֞וּ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם כְּאֶחָ֖ד כֻּלָּ֣ם טְהוֹרִ֑ים וַיִּשְׁחֲט֤וּ הַפֶּ֙סַח֙ לְכָל בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה וְלַאֲחֵיהֶ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים וְלָהֶֽם׃
וַיֹּאכְל֣וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֗ל הַשָּׁבִים֙ מֵֽהַגּוֹלָ֔ה וְכֹ֗ל הַנִּבְדָּ֛ל מִטֻּמְאַ֥ת גּוֹיֵֽ הָאָ֖רֶץ אֲלֵהֶ֑ם לִדְרֹ֕שׁ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיַּֽעֲשׂ֧וּ חַג מַצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֑ה כִּ֣י׀ שִׂמְּחָ֣ם יְהוָ֗ה וְֽהֵסֵ֞ב לֵ֤ב מֶֽלֶךְ אַשּׁוּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם לְחַזֵּ֣ק יְדֵיהֶ֔ם בִּמְלֶ֥אכֶת בֵּית הָאֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּאכְל֣וּH398 בְנֵֽיH1121 יִשְׂרָאֵ֗לH3478 הַשָּׁבִים֙H7725 מֵֽהַגּוֹלָ֔הH1473 וְכֹ֗לH3605 הַנִּבְדָּ֛לH914 מִטֻּמְאַ֥תH2932 גּוֹיֵֽH1471 הָאָ֖רֶץH776 אֲלֵהֶ֑םH413 לִדְרֹ֕שׁH1875 לַֽיהוָ֖הH3068 אֱלֹהֵ֥יH430 יִשְׂרָאֵֽל׃H3478


המקור העברי

וַיֹּאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגֹּולָה וְכֹל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גֹּויֵ־הָאָרֶץ אֲלֵהֶם לִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּאכְל֣וּ
va/i.yo.khe.Lu H398 HC/Vqw3mp and/ they ate
בְנֵֽי
ve.nei- H1121 HNcmpc (the) people of
יִשְׂרָאֵ֗ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
הַ/שָּׁבִים֙
ha./sha.Vim H7725 HTd/Vqrmpa who/ had returned
מֵֽ/הַ/גּוֹלָ֔ה
me./ha./go.Lah H1473 HR/Td/Ncfsa from/ the/ exile
וְ/כֹ֗ל
ve./Khol H3605 HC/Ncmsc and/ every
הַ/נִּבְדָּ֛ל
ha./niv.Dal H914 HTd/VNsmsa (the)/ (one who) had separated himself
מִ/טֻּמְאַ֥ת
mi./tum.'At H2932 HR/Ncfsc from/ (the) uncleanness of
גּוֹיֵֽ
go.ye- H1471 HNcmpc (the) nations of
הָ/אָ֖רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
אֲלֵ/הֶ֑ם
'a.le./Hem H413 HR/Sp3mp to/ them
לִ/דְרֹ֕שׁ
li/d.Rosh H1875 HR/Vqc to/ seek
לַֽ/יהוָ֖ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np (to)/ Yahweh
אֱלֹהֵ֥י
'e.lo.Hei H430 HNcmpc (the) God of
יִשְׂרָאֵֽל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
הפניות שטרונג
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H914 — בָּדַל (bâdal, baw-dal'): שורש קדום; להבדיל (במגוון משמעויות, מילולית או מושאלת: להפריד, להבחין, להיבדל, לבחור וכדומה)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H1473 — גּוֹלָה (gôwlâh, go-law'): או (מקוצר) גֹּלָה (gôlâh); בינוני פועל בנקבה של גָּלָה (gâlâh) [H1540]; גלות; ובמובן הקונקרטי והקיבוצי — גולים
  • H1875 — דָּרַשׁ (dârash, daw-rash'): שורש ראשוני; בעיקרו, לדרוך או לפקוד מקום בתדירות; בדרך כלל ללכת אחרי (לשם רדיפה או חיפוש); ומכאן, לבקש או לשאול; ובמובן מיוחד — לעבוד את אלוהים
  • H2932 — טֻמְאָה (ṭumʼâh, toom-aw'): מן טָמֵא (ṭâmêʼ) [H2930]; טומאה במובן דתי־פולחני
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › עזרא › פרק 6 › פסוק 21