• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1802 — דָּלָה (dâlâh, daw-law'): שורש קדום (השווה דָּלַל (dâlal) [H1809]); בעיקרו: להשתלשל, כלומר להוריד דלי (לשאיבת מים); בהשאלה: לחלץ, להציל (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H4713 — מִצְרִי (Mitsrîy, mits-ree'): מן מִצְרַיִם (Mitsrayim) [H4714]; מצרי, או תושב מצרַים (EN)
• H5337 — נָצַל (nâtsal, naw-tsal'): שורש ראשוני; לחטוף ולהוציא, בין במובן חיובי ובין במובן שלילי (EN)
• H6629 — צֹאן (tsôʼn, tsone): או צאוֹן (tsʼôwn); (תהילים 144:13), משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנדוד; שם קיבוצי לעדר (של כבשים או עזים); וכן בהשאלה (על בני אדם) (EN)
• H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד) (EN)
• H8248 — שָׁקָה (shâqâh, shaw-kaw'): שורש קדום; לגמוע, כלומר (בבניין הגורם) להשקות או לתת משקה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י — בראשית 50:11
• וגם — בראשית 29:10

הפניות הדדיות (1): בראשית 31:40

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: יתרו; משה; ציפורה