שמואל ב 15:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 15 > פסוק 6

שמואל ב 15:6


← שמואל ב 15:5 שמואל ב 15:6 (MT) שמואל ב 15:7 →
וְהָיָה֙ בִּקְרָב אִ֔ישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֖ת ל֑וֹ וְשָׁלַ֧ח אֶת יָד֛וֹ וְהֶחֱזִ֥יק ל֖וֹ וְנָ֥שַׁק לֽוֹ׃
וַיַּ֨עַשׂ אַבְשָׁל֜וֹם כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ לְכָל יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר יָבֹ֥אוּ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֶל הַמֶּ֑לֶךְ וַיְגַנֵּב֙ אַבְשָׁל֔וֹם אֶת לֵ֖ב אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וַאֲשַׁלֵּ֛ם אֶת נִדְרִ֛י אֲשֶׁר נָדַ֥רְתִּי לַֽיהוָ֖ה בְּחֶבְרֽוֹן׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּ֨עַשׂH6213 אַבְשָׁל֜וֹםH53 כַּדָּבָ֤רH1697 הַזֶּה֙H2088 לְכָלH3605 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 אֲשֶׁרH834 יָבֹ֥אוּH935 לַמִּשְׁפָּ֖טH4941 אֶלH413 הַמֶּ֑לֶךְH4428 וַיְגַנֵּב֙H1589 אַבְשָׁל֔וֹםH53 אֶתH853 לֵ֖בH3820 אַנְשֵׁ֥יH376 יִשְׂרָאֵֽל׃H3478


המקור העברי

וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלֹום כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלֹום אֶת־לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּ֨עַשׂ
va/i.Ya.'as H6213 HC/Vqw3ms and/ he did
אַבְשָׁל֜וֹם
'av.sha.Lom H53 HNp Absalom
כַּ/דָּבָ֤ר
ka./da.Var H1697 HRd/Ncmsa according to the/ manner
הַ/זֶּה֙
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
לְ/כָל
le./khol H3605 HR/Ncmsc to/ all
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr who
יָבֹ֥אוּ
ya.Vo.'u H935 HVqi3mp they came
לַ/מִּשְׁפָּ֖ט
la./mish.Pat H4941 HRd/Ncmsa for (the)/ judgment
אֶל
'el- H413 HR to
הַ/מֶּ֑לֶךְ
ha./Me.lekh H4428 HTd/Ncmsa the/ king
וַ/יְגַנֵּב֙
va/y.ga.Nev H1589 HC/Vpw3ms and/ he stole
אַבְשָׁל֔וֹם
'av.sha.Lom H53 HNp Absalom
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
לֵ֖ב
lev H3820 HNcmsc (the) heart of
אַנְשֵׁ֥י
'an.Shei H376 HNcmpc (the) men of
יִשְׂרָאֵֽל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
הפניות שטרונג
  • H53 — אֲבִישָׁלוֹם (ʼĂbîyshâlôwm, ab-ee-shaw-lome'): או (מקוצר) אַבְשָׁלוֹם (ʼAbshâlôwm) ; מן אָב (ʼâb) [H1] ושָׁלוֹם (shâlôwm) [H7965]; אבי שלום (כלומר ידידותי); אבשלום, בנו של דוד; וכן (בצורה המלאה יותר) ישראלי מאוחר יותר
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1589 — גָּנַב (gânab, gaw-nab'): שורש קדום; לגנוב (כפשוטו או בהשאלה); ומכאן, לרמות
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 15 › פסוק 6