שמואל א 25:37

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 37

שמואל א 25:37


← שמואל א 25:36 שמואל א 25:37 (MT) שמואל א 25:38 →
וַתָּבֹ֣א אֲבִיגַ֣יִל׀ אֶל נָבָ֡ל וְהִנֵּה לוֹ֩ מִשְׁתֶּ֨ה בְּבֵית֜וֹ כְּמִשְׁתֵּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ וְלֵ֤ב נָבָל֙ ט֣וֹב עָלָ֔יו וְה֥וּא שִׁכֹּ֖ר עַד מְאֹ֑ד וְלֹֽא הִגִּ֣ידָה לּ֗וֹ דָּבָ֥ר קָטֹ֛ן וְגָד֖וֹל עַד א֥וֹר הַבֹּֽקֶר׃
וַיְהִ֣י בַבֹּ֗קֶר בְּצֵ֤את הַיַּ֙יִן֙ מִנָּבָ֔ל וַתַּגֶּד ל֣וֹ אִשְׁתּ֔וֹ אֶת הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּ֤מָת לִבּוֹ֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וְה֖וּא הָיָ֥ה לְאָֽבֶן׃
וַיְהִ֖י כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהוָ֛ה אֶת נָבָ֖ל וַיָּמֹֽת׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֣יH1961 בַבֹּ֗קֶרH1242 בְּצֵ֤אתH3318 הַיַּ֙יִן֙H3196 מִנָּבָ֔לH5037 וַתַּגֶּדH5046 ל֣וֹ אִשְׁתּ֔וֹH802 אֶתH853 הַדְּבָרִ֖יםH1697 הָאֵ֑לֶּהH428 וַיָּ֤מָתH4191 לִבּוֹ֙H3820 בְּקִרְבּ֔וֹH7130 וְה֖וּאH1931 הָיָ֥הH1961 לְאָֽבֶן׃H68


המקור העברי

וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד־לֹו אִשְׁתֹּו אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבֹּו בְּקִרְבֹּו וְהוּא הָיָה לְאָבֶן׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֣י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
בַ/בֹּ֗קֶר
va./Bo.ker H1242 HRd/Ncmsa in the/ morning
בְּ/צֵ֤את
be./Tzet H3318 HR/Vqc when/ had gone out
הַ/יַּ֨יִן֙
hai./Ya.yin H3196 HTd/Ncmsa the/ wine
מִ/נָּבָ֔ל
mi./na.Val H5037 HR/Np from/ Nabal
וַ/תַּגֶּד
va./ta.ged- H5046 HC/Vhw3fs and/ she told
ל֣/וֹ
l/o HR/Sp3ms to (the)/ him
אִשְׁתּ֔/וֹ
'ish.T/o H802 HNcfsc/Sp3ms wife/ his
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ/דְּבָרִ֖ים
ha./de.va.Rim H1697 HTd/Ncmpa the/ things
הָ/אֵ֑לֶּה
ha./'E.leh H428 HTd/Pdxcp (the)/ these
וַ/יָּ֤מָת
va/i.Ya.mot H4191 HC/Vqw3ms and/ it died
לִבּ/וֹ֙
li.B/o H3820 HNcmsc/Sp3ms heart/ his
בְּ/קִרְבּ֔/וֹ
be./kir.B/o H7130 HR/Ncmsc/Sp3ms in/ inward part(s)/ his
וְ/ה֖וּא
ve./Hu' H1931 HC/Pp3ms and/ he
הָיָ֥ה
ha.Yah H1961 HVqp3ms he became
לְ/אָֽבֶן
le./'A.ven H68 HR/Ncfsa (into)/ stone
הפניות שטרונג
  • H68 — אֶבֶן (ʼeben, eh'-ben): משורש בָּנָה (bânâh) [H1129] במשמעות לבנות; אבן
  • H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
  • H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1242 — בֹּקֶר (bôqer, bo'-ker): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בפועל, שחר (כהאיר היום); בדרך כלל, בוקר
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3196 — יַיִן (yayin, yah'-yin): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לתסוס; יין (כמשקה מותסס); ומכאן, שכרות
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H5037 — נָבָל (Nâbâl, naw-bawl'): זהה ל־נָבָל (nâbâl) [H5036]; כסיל; נָבָל, ישראלי
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H7130 — קֶרֶב (qereb, keh'-reb): מן קָרַב (qârab) [H7126]; בפשוטו: החלק הפנימי ביותר, כלומר המרכז, בין כפשוטו, בין בהשאלה ובין בשימוש תוארי (ובייחוד עם מילת יחס)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (8): שמות 15:16, יהושע 5:1, שמואל א 28:20, אסתר 1:10, איוב 34:20, ישעיה 19:3, ירמיה 4:9, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 5:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 37