כתבי הקודש > שמואל א > פרק 14 > פסוק 39

שמואל א 14:39

← שמואל א 14:38	שמואל א 14:39 (MT)	שמואל א 14:40 →
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָֽיְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם׃	כִּ֣י חַי יְהוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכָּל הָעָֽם׃	וַיֹּ֣אמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֣י^H3588 חַי^H2416 יְהוָ֗ה^H3068 הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙^H3467 אֶת^H853 יִשְׂרָאֵ֔ל^H3478 כִּ֧י^H3588 אִם^H518 יֶשְׁנ֛וֹ^H3426 בְּיוֹנָתָ֥ן^H3129 בְּנִ֖י^H1121 כִּ֣י^H3588 מ֣וֹת^H4191 יָמ֑וּת^H4191 וְאֵ֥ין^H369 עֹנֵ֖הוּ^H6030 מִכָּל^H3605 הָעָֽם׃^H5971

המקור העברי

כִּי חַי־יְהוָה הַמֹּושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יֶשְׁנֹו בְּיֹונָתָן בְּנִי כִּי מֹות יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל־הָעָם׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּ֣י	ki	H3588	HC	for
חַי	chai-	H2416	HAamsa	(by) (the) life
יְהוָ֗ה	Yah.weh	H3068	HNp	of Yahweh
הַ/מּוֹשִׁ֨יעַ֙	ha./mo.Shi.a'	H3467	HTd/Vhrmsa	who/ delivers
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
יִשְׂרָאֵ֔ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
כִּ֧י	ki	H3588	HC	for
אִם	'im-	H518	HC	except
יֶשְׁנ֛/וֹ	yesh.N/o	H3426	HTm/Sp3ms	there/ it
בְּ/יוֹנָתָ֥ן	be./yo.na.Tan	H3129	HR/Np	(is) in/ Jonathan
בְּנִ֖/י	be.N/i	H1121	HNcmsc/Sp1cs	son/ my
כִּ֣י	ki	H3588	HC	for
מ֣וֹת	Mot	H4191	HVqa	certainly (to die)
יָמ֑וּת	ya.Mut	H4191	HVqi3ms	he will die
וְ/אֵ֥ין	ve./'Ein	H369	HC/Tn	and/ not
עֹנֵ֖/הוּ	'o.Ne./hu	H6030	HVqrmsc/Sp3ms	(was) answering/ him
מִ/כָּל	mi./kol	H3605	HR/Ncmsc	any of/ all
הָ/עָֽם	ha./'Am	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people

הפניות שטרונג

H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H2416 — חַי (chay, khah'-ee): מן חָיָה (châyâh) [H2421]; חַי; ומכאן, נָא (בשר); רענן (צמח, מים, שנה), חזק; וכן (כשם עצם, ובייחוד בצורת הנקבה ביחיד ובצורת הזכר ברבים) חיים (או יצור חי), בין כפשוטו ובין בהשאלה
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3129 — יוֹנָתָן (Yôwnâthân, yo-naw-thawn'): צורה של יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân) [H3083]; יונתן, שמם של עשרה ישראלים
H3426 — יֵשׁ (yêsh, yaysh): אולי משורש בלתי־מוכח שמשמעו לבלוט, או להתקיים; ישות; משמש כתואר הפועל או כאוגד עבור פועל ההוויה (הָיָה (hâyâh) [H1961]); יֵשׁ — קיים או קיימים (או כל צורה אחרת של פועל ההוויה, כפי שמתאים להקשר)
H3467 — יָשַׁע (yâshaʻ, yaw-shah'): שורש קדום; בעיקרו, להיות פתוח, רחב או חופשי, כלומר (במשתמע) להיות בטוח; בבניין הגורם, לשחרר או להושיע
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז

מראי מקום

הפניות הדדיות (11): בראשית 2:17, יהושע 7:15, שמואל א 14:1, שמואל ב 14:21, מלכים א 1:29, מלכים א 17:12, מלכים ב 5:20, דברי הימים א 10:2, איוב 27:2, יונה 1:7, הבשורה על פי מתי 14:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: צבאות ישראל
Nave's: צבאות; קנאה דתית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 14 › פסוק 39

שמואל א 14:39

תוכן עניינים

שמואל א 14:39

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 14:39

שמואל א 14:39

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש