מלכים א 20:41

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 20 > פסוק 41

מלכים א 20:41


← מלכים א 20:40 מלכים א 20:41 (MT) מלכים א 20:42 →
וַיְהִ֣י עַבְדְּךָ֗ עֹשֵׂ֥ה הֵ֛נָּה וָהֵ֖נָּה וְה֣וּא אֵינֶ֑נּוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֧יו מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל כֵּ֥ן מִשְׁפָּטֶ֖ךָ אַתָּ֥ה חָרָֽצְתָּ׃
וַיְמַהֵ֕ר וַיָּ֙סַר֙ אֶת הָ֣אֲפֵ֔ר מעל עֵינָ֑יו וַיַּכֵּ֤ר אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י מֵֽהַנְּבִאִ֖ים הֽוּא׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה יַ֛עַן שִׁלַּ֥חְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִ֖י מִיָּ֑ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשׁ֔וֹ וְעַמְּךָ֖ תַּ֥חַת עַמּֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְמַהֵ֕רH4116 וַיָּ֙סַר֙H5493 אֶתH853 הָ֣אֲפֵ֔רH666 מעלH5921 עֵינָ֑יוH5869 וַיַּכֵּ֤רH5234 אֹתוֹ֙H853 מֶ֣לֶךְH4428 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 כִּ֥יH3588 מֵֽהַנְּבִאִ֖יםH5030 הֽוּא׃H1931


המקור העברי

וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת־הָאֲפֵר [מֵעַל כ] (מֵעֲלֵי ק) עֵינָיו וַיַּכֵּר אֹתֹו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְמַהֵ֕ר
va/y.ma.Her H4116 HC/Vpw3ms and/ he hastened
וַ/יָּ֨סַר֙
va/i.Ya.sar H5493 HC/Vhw3ms and/ he removed
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ֣/אֲפֵ֔ר
ha./'a.Fer H666 HTd/Ncmsa the/ bandage
[מ/על כ] (מֵ/עֲלֵ֖י ק)
[ʻal כ] (me./'al ק) H5921 כ HR/R (from/ over ק)
עֵינָ֑י/ו
'ei.Na/v H5869 HNcbdc/Sp3ms eyes/ his
וַ/יַּכֵּ֤ר
va/i.ya.Ker H5234 HC/Vhw3ms and/ he recognized
אֹת/וֹ֙
'o.T/o H853 HTo/Sp3ms (obj.)/ him
מֶ֣לֶךְ
Me.lekh H4428 HNcmsc (the) king of
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
כִּ֥י
ki H3588 HC that
מֵֽ/הַ/נְּבִאִ֖ים
me./ha./ne.vi.'Im H5030 HR/Td/Ncmpa (was) one of/ the/ prophets
הֽוּא
Hu' H1931 HPp3ms he
הפניות שטרונג
  • H666 — אֲפֵר (ʼăphêr, af-ayr'): מן הזהה ל־אֵפֶר (ʼêpher) [H665] (במובן של כיסוי); מצנפת
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4116 — מָהַר (mâhar, maw-har'): שורש יסודי; במובן המדויק: להיות נוזלי או לזרום בקלות, כלומר (במשמעות נגזרת) למהר (במובן חיובי או שלילי); לעיתים קרובות משמש (בצירוף פועל אחר) כתואר הפועל: מיד, בזריזות
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H5234 — נָכַר (nâkar, naw-kar'): שורש קדום; בעיקרו, לבחון בדקדוק, כלומר להתבונן בעיון; ומכאן (כשמשתמעת הכרה), להכיר, להיות מיודע עם, לדאוג ל־, לכבד, לרחוש יראת כבוד, או (כשמשתמעת חשדנות), להתעלם, לא לשים לב, להתנכר, לדחות, להפקיר, להעמיד פנים (כאילו אינו יודע או מתכחש)
  • H5493 — סוּר (çûwr, soor): או שׂוּר (sûwr); (הושע 9:12), שורש ראשוני; לָסוּר, לפנות הצדה (במובן מילולי או מושאל)
  • H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (4): מלכים א 19:10, מלכים א 22:8, משלי 28:4, עמוס 2:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 20 › פסוק 41