מלכים א 20:40

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 20 > פסוק 40

מלכים א 20:40


← מלכים א 20:39 מלכים א 20:40 (MT) מלכים א 20:41 →
וַיְהִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ עֹבֵ֔ר וְה֖וּא צָעַ֣ק אֶל הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֜אמֶר עַבְדְּךָ֣׀ יָצָ֣א בְקֶֽרֶב הַמִּלְחָמָ֗ה וְהִנֵּֽה אִ֨ישׁ סָ֜ר וַיָּבֵ֧א אֵלַ֣י אִ֗ישׁ וַיֹּ֙אמֶר֙ שְׁמֹר֙ אֶת הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה אִם הִפָּקֵד֙ יִפָּקֵ֔ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשׁ֔וֹ א֥וֹ כִכַּר כֶּ֖סֶף תִּשְׁקֽוֹל׃
וַיְהִ֣י עַבְדְּךָ֗ עֹשֵׂ֥ה הֵ֛נָּה וָהֵ֖נָּה וְה֣וּא אֵינֶ֑נּוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֧יו מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל כֵּ֥ן מִשְׁפָּטֶ֖ךָ אַתָּ֥ה חָרָֽצְתָּ׃
וַיְמַהֵ֕ר וַיָּ֙סַר֙ אֶת הָ֣אֲפֵ֔ר מעל עֵינָ֑יו וַיַּכֵּ֤ר אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י מֵֽהַנְּבִאִ֖ים הֽוּא׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֣יH1961 עַבְדְּךָ֗H5650 עֹשֵׂ֥הH6213 הֵ֛נָּהH2008 וָהֵ֖נָּהH2008 וְה֣וּאH1931 אֵינֶ֑נּוּH369 וַיֹּ֨אמֶרH559 אֵלָ֧יוH413 מֶֽלֶךְH4428 יִשְׂרָאֵ֛לH3478 כֵּ֥ןH3651 מִשְׁפָּטֶ֖ךָH4941 אַתָּ֥הH859 חָרָֽצְתָּ׃H2782


המקור העברי

וַיְהִי עַבְדְּךָ עֹשֵׂה הֵנָּה וָהֵנָּה וְהוּא אֵינֶנּוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ אַתָּה חָרָצְתָּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֣י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ he was
עַבְדְּ/ךָ֗
'av.de./Kha H5650 HNcmsc/Sp2ms servant/ your
עֹשֵׂ֥ה
'o.Seh H6213 HVqrmsc doing
הֵ֛נָּה
He.nah H2008 HD (of) them
וָ/הֵ֖נָּה
va./He.nah H2008 HC/D and/ them
וְ/ה֣וּא
ve./Hu' H1931 HC/Pp3ms and/ he
אֵינֶ֑/נּוּ
'ei.Ne./nu H369 HTn/Sp3ms there not (was)/ he
וַ/יֹּ֨אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֵלָ֧י/ו
'e.La/v H413 HR/Sp3ms to/ him
מֶֽלֶךְ
Me.lekh- H4428 HNcmsc (the) king of
יִשְׂרָאֵ֛ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
כֵּ֥ן
ken H3651 HTm (is) thus
מִשְׁפָּטֶ֖/ךָ
mish.pa.Te./kha H4941 HNcmsc/Sp2ms sentence/ your
אַתָּ֥ה
'a.Tah H859 HPp2ms you
חָרָֽצְתָּ
cha.Ra.tze.ta H2782 HVqp2ms you have decided
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2008 — הֵנָּה (hênnâh, hane'-naw): מן הֵן (hên) [H2004]; הֵנָּה — לכאן או לשם (אך משמש הן לציון מקום והן לציון זמן)
  • H2782 — חָרַץ (chârats, khaw-rats'): שורש ראשוני; בעיקרו — לחדד, כלומר (כפשוטו) לפצוע; ובהשאלה — להיות נמרץ וער, להחליט (לחרוץ משפט)
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): שמואל ב 14:13, קהלת 10:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 20 › פסוק 40