כתבי הקודש > רות > פרק 4 > פסוק 17

רות 4:17

← רות 4:16	רות 4:17 (MT)	רות 4:18 →
וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת הַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃	וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִי יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃	וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת חֶצְרֽוֹן׃

נוסח הפסוק

MT

וַתִּקְרֶאנָה֩^H7121 ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת^H7934 שֵׁם֙^H8034 לֵאמֹ֔ר^H559 יֻלַּד^H3205 בֵּ֖ן^H1121 לְנָעֳמִ֑י^H5281 וַתִּקְרֶ֤אנָֽה^H7121 שְׁמוֹ֙^H8034 עוֹבֵ֔ד^H5744 ה֥וּא^H1931 אֲבִי^H1 יִשַׁ֖י^H3448 אֲבִ֥י^H1 דָוִֽד׃^H1732

המקור העברי

וַתִּקְרֶאנָה לֹו הַשְּׁכֵנֹות שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד־בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמֹו עֹובֵד הוּא אֲבִי־יִשַׁי אֲבִי דָוִד׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/תִּקְרֶאנָה֩	va./tik.re.Nah	H7121	HC/Vqw3fp	and/ they called
ל֨/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	(to) (the)/ him
הַ/שְּׁכֵנ֥וֹת	ha./she.khe.Not	H7934	HTd/Aafpa	the/ (female) neighbors
שֵׁם֙	shem	H8034	HNcmsa	a name
לֵ/אמֹ֔ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
יֻלַּד	yu.lad-	H3205	HVPp3ms	he has been born
בֵּ֖ן	ben	H1121	HNcmsa	a son
לְ/נָעֳמִ֑י	le./no.'o.Mi	H5281	HR/Np	to/ Naomi
וַ/תִּקְרֶ֤אנָֽה	va./tik.Re.nah	H7121	HC/Vqw3fp	and/ they called
שְׁמ/וֹ֙	she.M/o	H8034	HNcmsc/Sp3ms	name/ his
עוֹבֵ֔ד	o.Ved	H5744	HNp	Obed
ה֥וּא	hu'	H1931	HPp3ms	he
אֲבִי	'a.vi-	H1	HNcmsc	(was) (the) father of
יִשַׁ֖י	yi.Shai	H3448	HNp	Jesse
אֲבִ֥י	'a.Vi	H1	HNcmsc	(the) father of
דָוִֽד	da.Vid	H1732	HNp	David

הפניות שטרונג

H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי
H3448 — יִשַׁי (Yishay, yee-shah'-ee): בארמית אִישַׁי (ʼÎyshay); מן הזהה ליֵשׁ (yêsh) [H3426]; קיים; יִשַׁי, אביו של דוד
H5281 — נׇעֳמִי (Noʻŏmîy, no-om-ee'): מן נֹעַם (nôʻam) [H5278]; נעים; נָעֳמִי, אישה ישראלית
H5744 — עוֹבֵד (ʻÔwbêd, o-bade'): בינוני פעיל של עָבַד (ʻâbad) [H5647]; משרת; עוֹבֵד, שמם של חמישה אנשים מישראל
H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
H7934 — שָׁכֵן (shâkên, shaw-kane'): מן שָׁכַן (shâkan) [H7931]; תושב, שכן; בהרחבה, בן עיר (אזרח מאותו מקום)
H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הַשְּׁכֵנ֥וֹת — הבשורה על פי לוקאס 1:58-63

הפניות הדדיות (5): שמואל א 22:3, דברי הימים א 2:37, תהלים 78:68, ישעיה 11:1, הבשורה על פי לוקאס 2:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: בית; ישי; עובד
Nave's: נחלה; ישי; עובד

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › רות › פרק 4 › פסוק 17

רות 4:17

תוכן עניינים

רות 4:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

רות 4:17

רות 4:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש