• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H2022 — הַר (har, har): צורה מקוצרת של הָרָר (hârâr) [H2042]; הר או רכס גבעות (לעיתים בשימוש מושאל) (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H3667 — כְּנַעַן (Kᵉnaʻan, ken-ah'-an): מן כָּנַע (kânaʻ) [H3665]; מושפל; כנען, בנו של חם; וגם הארץ שבה ישב (EN)
• H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל (EN)
• H5045 — נֶגֶב (negeb, neh'-gheb): משורש בלתי־משומש שמשמעותו להתייבש; הדרום (על שום היובש שבו); ובמובן המיוחד, הנגב, כלומר המחוז הדרומי של יהודה, ולעיתים מצרים (שהיא דרומית לארץ ישראל) (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים) (EN)
• H8446 — תּוּר (tûwr, toor): שורש קדום; לתור, לשוטט (ובהפעיל: להוליך, להדריך) סביב, ובייחוד לשם מסחר או ריגול (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בַּנֶּ֔גֶב — בראשית 12:9, בראשית 13:1, במדבר 13:21-22, יהושע 15:3, שופטים 1:15
• הָהָֽר — בראשית 14:10, במדבר 14:40, דברים 1:44, שופטים 1:9, שופטים 1:19

הפניות הדדיות (2): יהושע 2:1, שופטים 18:2

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מסע ישראל במדבר; הארץ הקדושה
• Nave's: כנען