כתבי הקודש > ויקרא > פרק 21 > פסוק 14

ויקרא 21:14

← ויקרא 21:13	ויקרא 21:14 (MT)	ויקרא 21:15 →
וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃	אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃	וְלֹֽא יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

אַלְמָנָ֤ה^H490 וּגְרוּשָׁה֙^H1644 וַחֲלָלָ֣ה^H2491 זֹנָ֔ה^H2181 אֶת^H853 אֵ֖לֶּה^H428 לֹ֣א^H3808 יִקָּ֑ח^H3947 כִּ֛י^H3588 אִם^H518 בְּתוּלָ֥ה^H1330 מֵעַמָּ֖יו^H5971 יִקַּ֥ח^H3947 אִשָּֽׁה׃^H802

המקור העברי

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת־אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם־בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
אַלְמָנָ֤ה	'al.ma.Nah	H490	HNcfsa	a widow
וּ/גְרוּשָׁה֙	u./ge.ru.Shah	H1644	HC/Vqsfsa	and/ a divorced (woman)
וַ/חֲלָלָ֣ה	va./cha.la.Lah	H2491	HC/Aafsa	and/ a (woman) profaned
זֹנָ֔ה	zo.Nah	H2181	HNcfsa	a prostitute
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
אֵ֖לֶּה	'E.leh	H428	HPdxcp	these
לֹ֣א	lo'	H3808	HTn	not
יִקָּ֑ח	yi.Kach	H3947	HVqi3ms	he will take
כִּ֛י	ki	H3588	HC	that
אִם	'im-	H518	HC	except
בְּתוּלָ֥ה	be.tu.Lah	H1330	HNcfsa	a virgin
מֵ/עַמָּ֖י/ו	me./'a.Ma/v	H5971	HR/Ncmpc/Sp3ms	from/ kinspeople(s)/ his
יִקַּ֥ח	yi.Kach	H3947	HVqi3ms	he will take
אִשָּֽׁה	'i.Shah	H802	HNcfsa	a wife

הפניות שטרונג

H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
H490 — אַלְמָנָה (ʼalmânâh, al-maw-naw'): צורת הנקבה של אַלְמָן (ʼalmân) [H488]; אלמנה; וגם מקום שומם
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1330 — בְּתוּלָה (bᵉthûwlâh, beth-oo-law'): בינוני סביל בנקבה משורש לא-בשימוש שמשמעו להפריד; בתולה (על שום היותה מוצנעת); לעיתים (בהרחבה) כלה; וכן (בהשאלה) עיר או מדינה
H1644 — גָּרַשׁ (gârash, gaw-rash'): שורש קדום; לגרש מאחוזה; ובמיוחד להגלות או לגרש אישה בגט
H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה)
H2491 — חָלָל (châlâl, khaw-lawl'): מ־חָלַל (châlal) [H2490]; מנוקב, דקור (ובייחוד עד מוות — חלל); ובהוראה מושאלת: מחולל, טמא
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר

מראי מקום

הפניות הדדיות (4): במדבר 12:1, דברים 24:2, יחזקאל 44:22, האיגרת אל טיטוס 1:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: נשים
Torrey’s: גירושין; הכהן הגדול; נישואין; אלמנות
Nave's: נישואין; משרת המשיח (כומר/מטיף); כהן; התקדשות; טומאה; בתולה; אלמנה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 21 › פסוק 14

ויקרא 21:14

תוכן עניינים

ויקרא 21:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ויקרא 21:14

ויקרא 21:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש