כתבי הקודש > יונה > פרק 4 > פסוק 7

יונה 4:7

← יונה 4:6	יונה 4:7 (MT)	יונה 4:8 →
וַיְמַ֣ן יְהוָֽה אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃	וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃	וַיְהִ֣י׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְמַ֤ן^H4487 הָֽאֱלֹהִים֙^H430 תּוֹלַ֔עַת^H8438 בַּעֲל֥וֹת^H5927 הַשַּׁ֖חַר^H7837 לַֽמָּחֳרָ֑ת^H4283 וַתַּ֥ךְ^H5221 אֶת^H853 הַקִּֽיקָי֖וֹן^H7021 וַיִּיבָֽשׁ׃^H3001

המקור העברי

וַיְמַן הָאֱלֹהִים תֹּולַעַת בַּעֲלֹות הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיֹון וַיִּיבָשׁ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְמַ֤ן	va/y.Man	H4487	HC/Vpw3ms	and/ he appointed
הָֽ/אֱלֹהִים֙	ha./'E.lo.Him	H430	HTd/Ncmpa	(the)/ God
תּוֹלַ֔עַת	to.La.'at	H8438	HNcfsa	a worm
בַּ/עֲל֥וֹת	ba./'a.Lot	H5927	HR/Vqc	when/ came up
הַ/שַּׁ֖חַר	ha./Sha.char	H7837	HTd/Ncmsa	the/ dawn
לַֽ/מָּחֳרָ֑ת	la./mo.cho.Rat	H4283	HRd/Ncfsa	to the/ next day
וַ/תַּ֥ךְ	va./Takh	H5221	HC/Vhw3fs	and/ it attacked
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
הַ/קִּֽיקָי֖וֹן	ha./ki.ka.Yon	H7021	HTd/Ncmsa	the/ plant
וַ/יִּיבָֽשׁ	va/i.yi.Vash	H3001	HC/Vqw3ms	and/ it withered

הפניות שטרונג

H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H3001 — יָבֵשׁ (yâbêsh, yaw-bashe'): שורש ראשוני; להתבייש, להיכלם או להתאכזב; וגם (מתוך כישלון) להתייבש (כמים) או לנבול (כעשב)
H4283 — מׇחֳרָת (mochŏrâth, mokh-or-awth'): או מׇחֳרָתָם (mochŏrâthâm); (שמואל א׳ 30:17), נקבה מן הזהה ל־מָחָר (mâchâr) [H4279]; המחרת או (כתואר פועל) מחר
H4487 — מָנָה (mânâh, maw-naw'): שורש ראשוני; בעיקרו, לשקול ולהקציב; ומכאן, להקצות או למנות באופן רשמי; וכן למנות במספר או לרשום
H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
H7021 — קִיקָיוֹן (qîyqâyôwn, kee-kaw-yone'): אולי מ־קָיָה (qâyâh) [H7006]; הקיקיון (על שם היותו מעורר בחילה)
H7837 — שַׁחַר (shachar, shakh'-ar): מן שָׁחַר (shâchar) [H7836]; שחר (כפשוטו, בהשאלה או בשימוש תיאורי)
H8438 — תּוֹלָע (tôwlâʻ, to-law'): וגם (נקבה) תּוֹלֵעָה (tôwlêʻâh); או תּוֹלַעַת (tôwlaʻath); או תֹּלַעַת (tôlaʻath); מן יָלַע (yâlaʻ) [H3216]; רימה (כאוכלת-כול); במיוחד (לעיתים קרובות בהשמטת שָׁנִי (shânîy) [H8144]); תולעת השני, אך בשימוש (בהקשר זה) רק לצבע הארגמני המופק ממנה, וללבדים הצבועים בו

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וַיִּיבָֽשׁ — תהלים 90:5-6, ישעיה 40:6-8, יואל 1:12
וַיְמַ֤ן — איוב 1:21, תהלים 30:7-8, תהלים 102:11

הפניות הדדיות (4): דברים 28:39, הושע 5:12, יונה 4:8, איגרת יעקב 1:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: יוֹנָה; תולעים
Nave's: קיקיון; נסים; זדון; תולעת

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יונה › פרק 4 › פסוק 7

יונה 4:7

תוכן עניינים

יונה 4:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

יונה 4:7

יונה 4:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש