הבשורה על פי יוחנן 12:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > הבשורה על פי יוחנן > פרק 12 > פסוק 4

הבשורה על פי יוחנן 12:4


← הבשורה על פי יוחנן 12:3 הבשורה על פי יוחנן 12:4 (DEL1892) הבשורה על פי יוחנן 12:5 →
וַתִּקַּח מִרְיָם מִרְקַחַת נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר מְאֹד לִטְרָא אַחַת מִשְׁקָלָהּ וַתָּסָךְ אֶת־רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַתְּגַנֵּב אֶת־רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהַבַּיִת יִמָּלֵא רֵיחַ הַמִּרְקָחַת׃
וַיֹּאמֶר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הוּא יְהוּדָה בֶּן־שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר יִמְסֹר אֹתוֹ׃
מַדּוּעַ לֹא־נִמְכְּרָה הַמִּרְקַחַת בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים׃

נוסח הפסוק

DEL1892

וַיֹּאמֶרG3004 G3767 אֶחָדG1520 מִתַּלְמִידָיוG1537 G3101 G846 הוּא יְהוּדָהG2455 בֶּן־שִׁמְעוֹןG4613 אִישׁ קְרִיּוֹתG2469 אֲשֶׁר יִמְסֹרG3860 אֹתוֹ׃G846


המקור היווני

λέγει οὖν εἷς ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ, Ἰούδας Σίμωνος Ἰσκαριώτης, ὁ μέλλων αὐτὸν παραδιδόναι,

יוונית תעתיק שטרונג מורפולוגיה DEL1892
λέγει
legei G3004 V-PAI-3S
οὖν
oun G3767 CONJ
εἷς
heis G1520 A-NSM
ἐκ
ek G1537 PREP
τῶν
tōn G3588 T-GPM —
μαθητῶν
mathētōn G3101 N-GPM
αὐτοῦ,
autou G846 P-GSM
Ἰούδας
Ioudas G2455 N-NSM
Σίμωνος
Simōnos G4613 N-GSM
Ἰσκαριώτης,
Iskariōtēs G2469 N-NSM
ὁ
ho G3588 T-NSM —
μέλλων
mellōn G3195 V-PAP-NSM —
αὐτὸν
auton G846 P-ASM
παραδιδόναι,
paradidonai G3860 V-PAN
הקישו או מקדו (או רחפו) כדי לראות את הפירוש באנגלית
הפניות שטרונג
  • G846 — αὐτός (autós, ow-tos'): מן החלקיק αὖ (aû) (אולי קרוב לבסיס של G109 בשל הרעיון של רוח מבלבלת) (לאחור); כינוי הגוף החוזר "עצמו", המשמש (לבדו או בצורת ההשוואה G1438) לגוף שלישי, ו(בצירוף כינוי הגוף המתאים) גם ליתר הגופים. השווה G848.
  • G1520 — εἷς (heîs, hice): שם מספר ראשוני; אחד. ראה גם G1527, G3367, G3391, G3762.
  • G1537 — ἐκ (ek, ek): מילת יחס ראשונית המציינת מוצא (הנקודה שממנה יוצאת הפעולה או התנועה), מן, מתוך (של מקום, של זמן או של סיבה; כפשוטו או בהשאלה; ישיר או רחוק). משמש לעיתים קרובות בהרכב מילים, באותה משמעות כללית; לעיתים קרובות במובן של השלמה.
  • G2455 — Ἰούδας (Ioúdas, ee-oo-das'): ממקור עברי (H3063); יהודה (כלומר יהודה), שמם של עשרה ישראלים; וגם של צאצאי אחד מהם ושל אזורם
  • G2469 — Ἰσκαριώτης (Iskariṓtēs, is-kar-ee-o'-tace): ממקור עברי (ככל הנראה H377 ו־H7149); תושב קְרִיּוֹת; אִישׁ קְרִיּוֹת (כלומר קְרִיּוֹתִי), כינויו של יהודה הבוגד
  • G3004 — λέγω (légō, leg'-o): פועל ראשוני; בעיקרו, "להניח" לפנים, כלומר (בהשאלה) לספר (במילים (בדרך כלל בנוגע לנאום שיטתי או ערוך; בעוד ש-G2036 ו-G5346 מתייחסים בדרך כלל לביטוי יחיד או לדיבור בהתאמה; ואילו G4483 הוא בעיקרו רק להפר את השתיקה, ו-G2980 משמעו נאום ממושך או אקראי)); ומכאן, להתכוון
  • G3101 — μαθητής (mathētḗs, math-ay-tes'): מן G3129; לומד, כלומר תלמיד
  • G3767 — οὖν (oûn, oon): מילה ראשונית לכאורה; (כתואר הפועל) אכן, או (כמילת חיבור) בהתאם לכך
  • G3860 — παραδίδωμι (paradídōmi, par-ad-id'-o-mee): מן G3844 ומן G1325; למסור, כלומר להסגיר, להפקיד, להעביר הלאה
  • G4613 — Σίμων (Símōn, see'-mone): ממקור עברי (H8095); סימון (כלומר שמעון), שמם של תשעה ישראלים. השווה G4826.

הטקסט היווני (⁦Textus Receptus⁩; ⁦Scrivener 1894⁩) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

  • G3195 — μέλλω (méllō, mel'-lo): צורה מחוזקת של G3199 (באמצעות רעיון הציפייה); להתכוון, כלומר לעמוד להיות, לעשות או לסבול דבר מה (של אנשים או של דברים, ובייחוד של אירועים; במובן של כוונה, חובה, הכרח, סבירות, אפשרות או היסוס)
  • G3588 — ὁ (ho, ho): תווית היידוע; ה' הידיעה (לעתים יש להוסיפה ולעתים היא נשמטת, לפי מטבע הלשון האנגלי)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › הבשורה על פי יוחנן › פרק 12 › פסוק 4