איוב 32:17
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 32 > פסוק 17
איוב 32:17
| ← איוב 32:16 | איוב 32:17 (MT) | איוב 32:18 → |
|---|---|---|
וְ֭הוֹחַלְתִּי כִּי לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָ֝מְד֗וּ לֹא עָ֥נוּ עֽוֹד׃
|
אַעֲנֶ֣ה אַף אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף אָֽנִי׃
|
כִּ֭י מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֝צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
אַעֲנֶ֣הH6030 אַףH637 אֲנִ֣יH589 חֶלְקִ֑יH2506 אֲחַוֶּ֖הH2331 דֵעִ֣יH1843 אַףH637 אָֽנִי׃H589
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
אַעֲנֶה אַף־אֲנִי חֶלְקִי אֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָנִי׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
אַעֲנֶ֣ה |
'a.'a.Neh | H6030 | HVqi1cs | I will answer |
אַף |
'af- | H637 | HTa | also |
אֲנִ֣י |
'a.Ni | H589 | HPp1cs | I |
חֶלְקִ֑/י |
chel.K/i | H2506 | HNcmsc/Sp1cs | part/ my |
אֲחַוֶּ֖ה |
'a.cha.Veh | H2331 | HVpi1cs | I will tell |
דֵעִ֣/י |
de.'/I | H1843 | HNcmsc/Sp1cs | knowledge/ my |
אַף |
'af- | H637 | HTa | also |
אָֽנִי |
'A.ni | H589 | HPp1cs | I |
הפניות שטרונג
- H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
- H637 — אַף (ʼaph, af): חלקיק קדום; במשמעות תוספת (משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור); גם, אף, אכן; ובניגוד — אף כי, אם כי
- H1843 — דֵּעַ (dêaʻ, day'-ah): מן יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; דעת
- H2331 — חָוָה (châvâh, khaw-vah'): שורש ראשוני; (השווה חֲוָא (chăvâʼ) [H2324], חָיָה (châyâh) [H2421]); במובן המדויק: לחיות; ומכאן (בבניין מוגבר) להודיע או להראות
- H2506 — חֵלֶק (chêleq, khay'lek): מ־חָלַק (châlaq) [H2505]; בעיקרו: חלקלקוּת (של הלשון); וגם: חלק, נחלה שהוקצתה
- H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות הדדיות (1): האיגרת אל הגלטים 2:6
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין