• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2611 — חָנֵף (chânêph, khaw-nafe'): מ־חָנֵף (chânêph) [H2610]; מגואל (כלומר בחטא), חסר יראת אלוהים; חנף (EN)
• H3444 — יְשׁוּעָה (yᵉshûwʻâh, yesh-oo'-aw): בינוני סביל נקבה של יָשַׁע (yâshaʻ) [H3467]; דבר שנושע, כלומר (במובן מופשט) הצלה; ומכאן — עזרה, ניצחון, שגשוג (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• חָנֵ֥ף — איוב 8:13, איוב 27:8-10, איוב 36:13, ישעיה 33:14
• לִֽישׁוּעָ֑ה — שמות 15:2, תהלים 27:1, תהלים 62:7-8, תהלים 118:14, תהלים 118:21, ישעיה 12:2, ירמיה 3:23, מעשי השליחים 13:47

הפניות הדדיות (2): הבשורה על פי לוקאס 11:41, איגרת יעקב 5:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: צבועים
• Nave's: צביעות