ירמיה 7:33

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 7 > פסוק 33

ירמיה 7:33


← ירמיה 7:32 ירמיה 7:33 (MT) ירמיה 7:34 →
לָכֵ֞ן הִנֵּֽה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְלֹא יֵאָמֵ֨ר ע֤וֹד הַתֹּ֙פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם׃
וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃
וְהִשְׁבַּתִּ֣י׀ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ׃

נוסח הפסוק

MT

וְֽהָ֨יְתָ֜הH1961 נִבְלַ֨תH5038 הָעָ֤םH5971 הַזֶּה֙H2088 לְמַֽאֲכָ֔לH3978 לְע֥וֹףH5775 הַשָּׁמַ֖יִםH8064 וּלְבֶהֱמַ֣תH929 הָאָ֑רֶץH776 וְאֵ֖יןH369 מַחֲרִֽיד׃H2729


המקור העברי

וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְֽ/הָ֨יְתָ֜ה
ve./Ha.ye.Tah H1961 HC/Vqq3fs and/ it will become
נִבְלַ֨ת
niv.Lat H5038 HNcfsc (the) corpse(s) of
הָ/עָ֤ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
הַ/זֶּה֙
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
לְ/מַֽאֲכָ֔ל
le./ma.'a.Khal H3978 HR/Ncmsa (into)/ food
לְ/ע֥וֹף
le./'of H5775 HR/Ncmsc for/ (the) bird(s) of
הַ/שָּׁמַ֖יִם
ha./sha.Ma.yim H8064 HTd/Ncmpa the/ heavens
וּ/לְ/בֶהֱמַ֣ת
u./le./ve.he.Mat H929 HC/R/Ncfsc and/ for/ (the) animal(s) of
הָ/אָ֑רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ earth
וְ/אֵ֖ין
ve./'Ein H369 HC/Tn and/ there not
מַחֲרִֽיד
ma.cha.Rid H2729 HVhrmsa (will be one who) terrifies
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H929 — בְּהֵמָה (bᵉhêmâh, be-hay-maw'): מ־שורש בלתי־משומש (שכנראה משמעותו להיות אילם); בפירוש המדויק: בְּהֵמָה אִלֶּמֶת; ובייחוד כל בעל חיים או הולך על ארבע גדול (לעיתים קרובות בהוראה קיבוצית)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2729 — חָרַד (chârad, khaw-rad'): שורש קדום; לרעוד מאימה; ומכאן: לפחד; וגם למהר (מתוך חרדה)
  • H3978 — מַאֲכָל (maʼăkâl, mah-ak-awl'): מן אָכַל (ʼâkal) [H398]; דבר מאכל (כולל מספוא, בשר ופרי)
  • H5038 — נְבֵלָה (nᵉbêlâh, neb-ay-law'): מן נָבֵל (nâbêl) [H5034]; דבר רפוי, כלומר פגר או נבלה (של אדם או של בהמה, לעיתים קרובות כשם קיבוצי); ובהשאלה, אליל
  • H5775 — עוֹף (ʻôwph, ofe): מ־עוּף (ʻûwph) [H5774]; עוף (ככוסה נוצות, או מוטב ככיסוי בכנפיים), לעיתים קרובות בהוראה קיבוצית
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 7 › פסוק 33