כתבי הקודש > ירמיה > פרק 41 > פסוק 14

ירמיה 41:14

← ירמיה 41:13	ירמיה 41:14 (MT)	ירמיה 41:15 →
וַיְהִ֗י כִּרְא֤וֹת כָּל הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת יִשְׁמָעֵ֔אל אֶת יֽוֹחָנָן֙ בֶּן קָרֵ֔חַ וְאֵ֛ת כָּל שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃	וַיָּסֹ֙בּוּ֙ כָּל הָעָ֔ם אֲשֶׁר שָׁבָ֥ה יִשְׁמָעֵ֖אל מִן הַמִּצְפָּ֑ה וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ וַיֵּ֣לְכ֔וּ אֶל יֽוֹחָנָ֖ן בֶּן קָרֵֽחַ׃	וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן נְתַנְיָ֗ה נִמְלַט֙ בִּשְׁמֹנָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִפְּנֵ֖י יֽוֹחָנָ֑ן וַיֵּ֖לֶךְ אֶל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

נוסח הפסוק

MT

וַיָּסֹ֙בּוּ֙^H5437 כָּל^H3605 הָעָ֔ם^H5971 אֲשֶׁר^H834 שָׁבָ֥ה^H7617 יִשְׁמָעֵ֖אל^H3458 מִן^H4480 הַמִּצְפָּ֑ה^H4709 וַיָּשֻׁ֙בוּ֙^H7725 וַיֵּ֣לְכ֔וּ^H3212 אֶל^H413 יֽוֹחָנָ֖ן^H3110 בֶּן^H1121 קָרֵֽחַ׃^H7143

המקור העברי

וַיָּסֹבּוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־שָׁבָה יִשְׁמָעֵאל מִן־הַמִּצְפָּה וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ אֶל־יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יָּסֹ֨בּוּ֙	va/i.ya.So.bu	H5437	HC/Vqw3mp	and/ they turned round
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
הָ/עָ֔ם	ha./'Am	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people
אֲשֶׁר	'a.Sher-	H834	HTr	which
שָׁבָ֥ה	sha.Vah	H7617	HVqp3ms	he had taken captive
יִשְׁמָעֵ֖אל	yish.ma.'El	H3458	HNp	Ishmael
מִן	min-	H4480	HR	from
הַ/מִּצְפָּ֑ה	ha./mitz.Pah	H4709	HTd/Np	(the)/ Mizpah
וַ/יָּשֻׁ֨בוּ֙	va/i.ya.Shu.vu	H7725	HC/Vqw3mp	and/ they turned back
וַ/יֵּ֣לְכ֔וּ	va/i.Ye.le.Khu	H3212	HC/Vqw3mp	and/ they went
אֶל	'el-	H413	HR	to
יֽוֹחָנָ֖ן	yo.cha.Nan	H3110	HNp	Johanan
בֶּן	ben-	H1121	HNcmsc	(the) son of
קָרֵֽחַ	ka.Re.ach	H7143	HNp	Kareah

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H3110 — יוֹחָנָן (Yôwchânân, yo-khaw-nawn'): צורה של יְהוֹחָנָן (Yᵉhôwchânân) [H3076]; יוחנן, שמם של תשעה ישראלים
H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
H3458 — יִשְׁמָעֵאל (Yishmâʻêʼl, yish-maw-ale'): מן שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; אלוהים ישמע; ישמעאל, שמו של בנו הבכור של אברהם, ושל חמישה ישראלים
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
H4709 — מִצְפָּה (Mitspâh, mits-paw'): צורת הנקבה של מִצְפֶּה (Mitspeh) [H4708]; מצפה, שמם של שני מקומות בארץ ישראל
H5437 — סָבַב (çâbab, saw-bab'): שורש קדום; לָסוֹב, להקיף או לתחום; משמש בהוראות שונות, כפשוטו ובהשאלה
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H7143 — קָרֵחַ (Qârêach, kaw-ray'-akh): מ־קָרַח (qârach) [H7139]; קירח; קרח, ישראלי
H7617 — שָׁבָה (shâbâh, shaw-baw'): שורש קדום; להוליך בשבי, להגלות בשבי
H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם

מראי מקום

הפניות הדדיות (1): יהושע 11:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: אֲחִיקָם; גִּבְעוֹן; ישמעאל; ישראל, נבואות עליה; יוחנן; קָרֵחַ; מצפה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 41 › פסוק 14

ירמיה 41:14

תוכן עניינים

ירמיה 41:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 41:14

ירמיה 41:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש