ירמיה 32:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 32 > פסוק 4

ירמיה 32:4


← ירמיה 32:3 ירמיה 32:4 (MT) ירמיה 32:5 →
אֲשֶׁ֣ר כְּלָא֔וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃
וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר פִּ֣יו עִם פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת עינו תִּרְאֶֽינָה׃
וּבָבֶ֞ל יוֹלִ֤ךְ אֶת צִדְקִיָּ֙הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד פָּקְדִ֥י אֹת֖וֹ נְאֻם יְהוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙H6667 מֶ֣לֶךְH4428 יְהוּדָ֔הH3063 לֹ֥אH3808 יִמָּלֵ֖טH4422 מִיַּ֣דH3027 הַכַּשְׂדִּ֑יםH3778 כִּ֣יH3588 הִנָּתֹ֤ןH5414 יִנָּתֵן֙H5414 בְּיַ֣דH3027 מֶֽלֶךְH4428 בָּבֶ֔לH894 וְדִבֶּרH1696 פִּ֣יוH6310 עִםH5973 פִּ֔יוH6310 וְעֵינָ֖יוH5869 אֶתH853 עינוH5869 תִּרְאֶֽינָה׃H7200


המקור העברי

וְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים כִּי הִנָּתֹן יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וְדִבֶּר־פִּיו עִם־פִּיו וְעֵינָיו אֶת־ [עֵינֹו כ] (עֵינָיו ק) תִּרְאֶינָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/צִדְקִיָּ֨הוּ֙
ve./tzid.ki.Ya.hu H6667 HC/Np and/ Zedekiah
מֶ֣לֶךְ
Me.lekh H4428 HNcmsc (the) king of
יְהוּדָ֔ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
יִמָּלֵ֖ט
yi.ma.Let H4422 HVNi3ms he will escape
מִ/יַּ֣ד
mi./Yad H3027 HR/Ncbsc from/ (the) hand of
הַ/כַּשְׂדִּ֑ים
ha./kas.Dim H3778 HTd/Np the/ Chaldeans
כִּ֣י
ki H3588 HC for
הִנָּתֹ֤ן
hi.na.Ton H5414 HVNa certainly (to be given)
יִנָּתֵן֙
yi.na.Ten H5414 HVNi3ms he will be given
בְּ/יַ֣ד
be./Yad H3027 HR/Ncbsc in/ (the) hand of
מֶֽלֶךְ
Me.lekh- H4428 HNcmsc (the) king of
בָּבֶ֔ל
ba.Vel H894 HNp Babylon
וְ/דִבֶּר
ve./di.ber- H1696 HC/Vpq3ms and/ it will speak
פִּ֣י/ו
pi/v H6310 HNcmsc/Sp3ms mouth/ his
עִם
'im- H5973 HR with
פִּ֔י/ו
Pi/v H6310 HNcmsc/Sp3ms mouth/ his
וְ/עֵינָ֖י/ו
ve./'ei.Na/v H5869 HC/Ncbdc/Sp3ms and/ eyes/ his
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
[עינ/ו כ] (עֵינָ֥י/ו ק)
[ʻayin כ] (ei.no/v ק) H5869 כ [HNcbdc/Sp3ms כ] (HNcfdc/Sp3ms ק) (eyes/ his ק)
תִּרְאֶֽינָה
tir.'Ei.nah H7200 HVqi3fp they will see
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3778 — כַּשְׂדִּי (Kasdîy, kas-dee'): (לעתים עם סיומת אנקליטית) כַּשְׂדִּימָה (Kasdîymâh); לעבר הכשדים אל כשדאה), באופן פטרונימי מ־כֶּשֶׂד (Kesed) [H3777] (רק ברבים); כַּשְׂדִּי, כלומר צאצא של כֶּשֶׂד; ומכאן כשדי (כאילו יצא מגזעו); וכן אסטרולוג (כאילו היה הדבר משל לאותו עם
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4422 — מָלַט (mâlaṭ, maw-lat'): שורש קדום; במקורו: להיות חלק, כלומר (במשתמע) להימלט (כאילו מחמת החלקלקות); בבניין הגורם: לשחרר או להציל; ובאופן מיוחד: להמליט ולדים, להוציא ניצוצות
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
  • H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
  • H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
  • H6667 — צִדְקִיָּה (Tsidqîyâh, tsid-kee-yaw'): או צִדְקִיָּהוּ (Tsidqîyâhûw); מ־צֶדֶק (tsedeq) [H6664] ו־יָהּ (Yâhh) [H3050]; צדקת יה; צדקיהו, שמם של שישה ישראלים
  • H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 32 › פסוק 4