כתבי הקודש > ירמיה > פרק 31 > פסוק 17

ירמיה 31:17

← ירמיה 31:16	ירמיה 31:17 (MT)	ירמיה 31:18 →
כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃	וְיֵשׁ תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃	שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וְיֵשׁ^H3426 תִּקְוָ֥ה^H8615 לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ^H319 נְאֻם^H5002 יְהוָ֑ה^H3068 וְשָׁ֥בוּ^H7725 בָנִ֖ים^H1121 לִגְבוּלָֽם׃^H1366

המקור העברי

וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם־יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/יֵשׁ	ve./yesh-	H3426	HC/Tm	and/ there
תִּקְוָ֥ה	tik.Vah	H8615	HNcfsa	(is) hope
לְ/אַחֲרִיתֵ֖/ךְ	le./'a.cha.ri.Te/kh	H319	HR/Ncfsc/Sp2fs	for/ future/ your
נְאֻם	ne.'um-	H5002	HNcmsc	(the) utterance of
יְהוָ֑ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
וְ/שָׁ֥בוּ	ve./Sha.vu	H7725	HC/Vqq3cp	and/ they will return
בָנִ֖ים	va.Nim	H1121	HNcmpa	children
לִ/גְבוּלָֽ/ם	li/g.vu.La/m	H1366	HR/Ncmsc/Sp3mp	to/ own territory/ their

הפניות שטרונג

H319 — אַחֲרִית (ʼachărîyth, akh-ar-eeth'): מן אַחַר (ʼachar) [H310]; האחרון או הסוף, ומכאן — העתיד; וגם צאצאים
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1366 — גְּבוּל (gᵉbûwl, gheb-ool'): או גְּבֻל (gᵉbul); (מקוצר) מן גָּבַל (gâbal) [H1379]; בעיקרו, חבל (מפני שהוא שזור), כלומר (במשתמע) גבול; ובהרחבה השטח הכלוא בתוכו
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3426 — יֵשׁ (yêsh, yaysh): אולי משורש בלתי־מוכח שמשמעו לבלוט, או להתקיים; ישות; משמש כתואר הפועל או כאוגד עבור פועל ההוויה (הָיָה (hâyâh) [H1961]); יֵשׁ — קיים או קיימים (או כל צורה אחרת של פועל ההוויה, כפי שמתאים להקשר)
H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
H8615 — תִּקְוָה (tiqvâh, tik-vaw'): מן קָוָה (qâvâh) [H6960]; (השווה קָוֶה (qâveh) [H6961]); כפשוטו חבל (ככלי קשירה); בהשאלה, ציפייה

מראי מקום

הפניות הדדיות (4): יחזקאל 14:22, זכריה 9:12, מלאכי 1:4, הבשורה על פי מתי 5:4

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 31 › פסוק 17

ירמיה 31:17

תוכן עניינים

ירמיה 31:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 31:17

ירמיה 31:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש