כתבי הקודש > ישעיה > פרק 31 > פסוק 7

ישעיה 31:7

← ישעיה 31:6	ישעיה 31:7 (MT)	ישעיה 31:8 →
שׁ֗וּבוּ לַאֲשֶׁ֛ר הֶעְמִ֥יקוּ סָרָ֖ה בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃	כִּ֚י בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִמְאָס֗וּן אִ֚ישׁ אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וֶאֱלִילֵ֖י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָכֶ֛ם יְדֵיכֶ֖ם חֵֽטְא׃	וְנָפַ֤ל אַשּׁוּר֙ בְּחֶ֣רֶב לֹא אִ֔ישׁ וְחֶ֥רֶב לֹֽא אָדָ֖ם תֹּֽאכֲלֶ֑נּוּ וְנָ֥ס לוֹ֙ מִפְּנֵי חֶ֔רֶב וּבַחוּרָ֖יו לָמַ֥ס יִהְיֽוּ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֚י^H3588 בַּיּ֣וֹם^H3117 הַה֔וּא^H1931 יִמְאָס֗וּן^H3988 אִ֚ישׁ^H376 אֱלִילֵ֣י^H457 כַסְפּ֔וֹ^H3701 וֶאֱלִילֵ֖י^H457 זְהָב֑וֹ^H2091 אֲשֶׁ֨ר^H834 עָשׂ֥וּ^H6213 לָכֶ֛ם יְדֵיכֶ֖ם^H3027 חֵֽטְא׃^H2399

המקור העברי

כִּי בַּיֹּום הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפֹּו וֶאֱלִילֵי זְהָבֹו אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּ֚י	ki	H3588	HC	for
בַּ/יּ֣וֹם	ba/i.Yom	H3117	HRd/Ncmsa	in the/ day
הַ/ה֔וּא	ha./Hu'	H1931	HTd/Pp3ms	(the)/ that
יִמְאָס֗וּ/ן	yim.'a.Su/n	H3988	HVqi3mp/Sn	they will reject/ !
אִ֚ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	everyone
אֱלִילֵ֣י	'e.li.Lei	H457	HNcmpc	(the) idols of
כַסְפּ֔/וֹ	khas.P/o	H3701	HNcmsc/Sp3ms	silver/ his
וֶ/אֱלִילֵ֖י	ve./'e.li.Lei	H457	HC/Ncmpc	and/ (the) idols of
זְהָב֑/וֹ	ze.ha.V/o	H2091	HNcmsc/Sp3ms	gold/ his
אֲשֶׁ֨ר	'a.Sher	H834	HTr	which
עָשׂ֥וּ	'a.Su	H6213	HVqp3cp	they have made
לָ/כֶ֛ם	la./Khem		HR/Sp2mp	for/ you
יְדֵי/כֶ֖ם	ye.dei./Khem	H3027	HNcbdc/Sp2mp	hands/ your
חֵֽטְא	Chet'	H2399	HNcmsa	sin

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H457 — אֱלִיל (ʼĕlîyl, el-eel'): כנראה מן אַל (ʼal) [H408]; חסר תועלת, לא־יוצלח; ובהיקש: הֶבֶל או ריקנות; ובמיוחד אֱליל
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2091 — זָהָב (zâhâb, zaw-hawb'): משורש בלתי־מוכח שמשמעותו לנצנץ; זהב; ובהשאלה, דבר בעל צבע זהב (כלומר צהוב), כגון שמן, שמים בהירים
H2399 — חֵטְא (chêṭᵉʼ, khate): מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עבירה או עונשה
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3701 — כֶּסֶף (keçeph, keh'-sef): מ־כָּסַף (kâçaph) [H3700]; כסף (על שם צבעו החיוור); ובמשתמע: ממון
H3988 — מָאַס (mâʼaç, maw-as'): שורש קדום; למאוס, לדחות בבוז; וגם (בפועל עומד) להיעלם
H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

חֵֽטְא — מלכים א 12:28-30, הושע 8:11
בַּאֲשֶׁר — דברים 7:25, ישעיה 2:20, ישעיה 30:22, יחזקאל 36:25, הושע 14:9

הפניות הדדיות (6): דברים 9:21, מלכים ב 7:15, ישעיה 1:29, ישעיה 17:8, יחזקאל 20:7, עמוס 4:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: נסוגים מן האמונה; אליל; עבודת אלילים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 31 › פסוק 7

ישעיה 31:7

תוכן עניינים

ישעיה 31:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ישעיה 31:7

ישעיה 31:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש