יחזקאל 46:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 46 > פסוק 16

יחזקאל 46:16


← יחזקאל 46:15 יחזקאל 46:16 (MT) יחזקאל 46:17 →
ועשו אֶת הַכֶּ֧בֶשׂ וְאֶת הַמִּנְחָ֛ה וְאֶת הַשֶּׁ֖מֶן בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר עוֹלַ֖ת תָּמִֽיד׃
כֹּה אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה כִּֽי יִתֵּ֨ן הַנָּשִׂ֤יא מַתָּנָה֙ לְאִ֣ישׁ מִבָּנָ֔יו נַחֲלָת֥וֹ הִ֖יא לְבָנָ֣יו תִּֽהְיֶ֑ה אֲחֻזָּתָ֥ם הִ֖יא בְּנַחֲלָֽה׃
וְכִֽי יִתֵּ֨ן מַתָּנָ֜ה מִנַּחֲלָת֗וֹ לְאַחַד֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ עַד שְׁנַ֣ת הַדְּר֔וֹר וְשָׁבַ֖ת לַנָּשִׂ֑יא אַ֚ךְ נַחֲלָת֔וֹ בָּנָ֖יו לָהֶ֥ם תִּהְיֶֽה׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּהH3541 אָמַ֞רH559 אֲדֹנָ֣יH136 יְהֹוִ֗הH3069 כִּֽיH3588 יִתֵּ֨ןH5414 הַנָּשִׂ֤יאH5387 מַתָּנָה֙H4979 לְאִ֣ישׁH376 מִבָּנָ֔יוH1121 נַחֲלָת֥וֹH5159 הִ֖יאH1931 לְבָנָ֣יוH1121 תִּֽהְיֶ֑הH1961 אֲחֻזָּתָ֥םH272 הִ֖יאH1931 בְּנַחֲלָֽה׃H5159


המקור העברי

כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה כִּי־יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו נַחֲלָתֹו הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כֹּה
koh- H3541 HD thus
אָמַ֞ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
אֲדֹנָ֣/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs (the) Lord
יְהֹוִ֗ה
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
כִּֽי
ki- H3588 HC if
יִתֵּ֨ן
yi.Ten H5414 HVqi3ms he will give
הַ/נָּשִׂ֤יא
ha./na.Si' H5387 HTd/Ncmsa the/ prince
מַתָּנָה֙
ma.ta.Nah H4979 HNcfsa a gift
לְ/אִ֣ישׁ
le./'Ish H376 HR/Ncmsa to/ anyone
מִ/בָּנָ֔י/ו
mi./ba.Na/v H1121 HR/Ncmpc/Sp3ms from/ sons/ his
נַחֲלָת֥/וֹ
na.cha.la.T/o H5159 HNcfsc/Sp3ms (will be) inheritance/ his
הִ֖יא
hi' H1931 HPp3fs it
לְ/בָנָ֣י/ו
le./va.Na/v H1121 HR/Ncmpc/Sp3ms to/ sons/ his
תִּֽהְיֶ֑ה
tih.Yeh H1961 HVqi3fs it will belong
אֲחֻזָּתָ֥/ם
'a.chu.za.Ta/m H272 HNcfsc/Sp3mp (will be) possession/ their
הִ֖יא
hi' H1931 HPp3fs it
בְּ/נַחֲלָֽה
be./na.cha.Lah H5159 HR/Ncfsa (in)/ an inheritance
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H272 — אֲחֻזָּה (ʼăchuzzâh, akh-ooz-zaw'): בינוני סביל בנקבה מן אָחַז (ʼâchaz) [H270]; דבר שנתפס ונאחז, כלומר רכוש, אחוזה (בייחוד של קרקע)
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4979 — מַתָּנָה (mattânâh, mat-taw-naw'): נקבה של מַתָּן (mattân) [H4976]; מתנה; ובייחוד (במובן חיובי) קרבן, (במובן שלילי) שוחד
  • H5159 — נַחֲלָה (nachălâh, nakh-al-aw'): מן נָחַל (nâchal) [H5157] (במשמעותו הרגילה); בעיקרו: דבר שנתקבל בירושה, כלומר (בהפשטה) החזקה ואחיזה בנחלה, או (בקונקרטי) נכס עובר בירושה; ובאופן כללי: אחוזה, נחלת אבות או חלק
  • H5387 — נָשִׂיא (nâsîyʼ, naw-see'): או נָשִׂא (nâsiʼ); מן נָשָׂא (nâsâʼ) [H5375]; בעיקרו, נישא ומרומם, כלומר מלך או שֵׁיח'; וגם ערפל עולה
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 46 › פסוק 16