יחזקאל 16:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 16 > פסוק 14

יחזקאל 16:14


← יחזקאל 16:13 יחזקאל 16:14 (MT) יחזקאל 16:15 →
וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃
וַיֵּ֨צֵא לָ֥ךְ שֵׁ֛ם בַּגּוֹיִ֖ם בְּיָפְיֵ֑ךְ כִּ֣י׀ כָּלִ֣יל ה֗וּא בַּֽהֲדָרִי֙ אֲשֶׁר שַׂ֣מְתִּי עָלַ֔יִךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
וַתִּבְטְחִ֣י בְיָפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל כָּל עוֹבֵ֖ר לוֹ יֶֽהִי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֵּ֨צֵאH3318 לָ֥ךְ שֵׁ֛םH8034 בַּגּוֹיִ֖םH1471 בְּיָפְיֵ֑ךְH3308 כִּ֣י׀H3588 כָּלִ֣ילH3632 ה֗וּאH1931 בַּֽהֲדָרִי֙H1926 אֲשֶׁרH834 שַׂ֣מְתִּיH7760 עָלַ֔יִךְH5921 נְאֻ֖םH5002 אֲדֹנָ֥יH136 יְהוִֽה׃H3069


המקור העברי

וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגֹּויִם בְּיָפְיֵךְ כִּי ׀ כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֵּ֨צֵא
va/i.Ye.tze' H3318 HC/Vqw3ms and/ it went out
לָ֥/ךְ
la/kh HR/Sp2fs of/ you
שֵׁ֛ם
shem H8034 HNcmsa name
בַּ/גּוֹיִ֖ם
ba./go.Yim H1471 HRd/Ncmpa among the/ nations
בְּ/יָפְיֵ֑/ךְ
be./ya.fe.Ye/kh H3308 HR/Ncmsc/Sp2fs on/ beauty/ your
כִּ֣י
ki H3588 HC for
כָּלִ֣יל
ka.Lil H3632 HAamsa (was) perfect
ה֗וּא
Hu' H1931 HPp3ms it
בַּֽ/הֲדָרִ/י֙
ba./ha.da.R/i H1926 HR/Ncmsc/Sp1cs on/ splendor/ my
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr which
שַׂ֣מְתִּי
Sam.ti H7760 HVqp1cs I had put
עָלַ֔יִ/ךְ
'a.La.yi/kh H5921 HR/Sp2fs on/ you
נְאֻ֖ם
ne.'Um H5002 HNcmsc (the) utterance of
אֲדֹנָ֥/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs (the) Lord
יְהוִֽה
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H1926 — הָדָר (hâdâr, haw-dawr'): מן הָדַר (hâdar) [H1921]; הוד והדר, כלומר עדי או פאר
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3308 — יֳפִי (yŏphîy, yof-ee'): מן יָפָה (yâphâh) [H3302]; יופי
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3632 — כָּלִיל (kâlîyl, kaw-leel'): מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; שָׁלֵם, תָּמִים; כשם עצם — הַכֹּל, השלמות (ובמיוחד קרבן הנשרף כולו — עולה כליל); וכתואר הפועל — כליל, בשלמות
  • H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 16 › פסוק 14