שמות 32:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמות > פרק 32 > פסוק 22

שמות 32:22


← שמות 32:21 שמות 32:22 (MT) שמות 32:23 →
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל אַהֲרֹ֔ן מֶֽה עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃
וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה הָ֥יָה לֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 אַהֲרֹ֔ןH175 אַלH408 יִ֥חַרH2734 אַ֖ףH639 אֲדֹנִ֑יH113 אַתָּה֙H859 יָדַ֣עְתָּH3045 אֶתH853 הָעָ֔םH5971 כִּ֥יH3588 בְרָ֖עH7451 הֽוּא׃H1931


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל־יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הָעָם כִּי בְרָע הוּא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אַהֲרֹ֔ן
'a.ha.Ron H175 HNp Aaron
אַל
'al- H408 HTn may not
יִ֥חַר
Yi.char H2734 HVqj3ms it burn
אַ֖ף
'af H639 HTa (the) anger of
אֲדֹנִ֑/י
'a.do.N/i H113 HNcmsc/Sp1cs lord/ my
אַתָּה֙
'a.Tah H859 HPp2ms you
יָדַ֣עְתָּ
ya.Da'.ta H3045 HVqp2ms you know
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/עָ֔ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
כִּ֥י
ki H3588 HC that
בְ/רָ֖ע
ve./Ra' H7451 HR/Aamsa (is) on/ evil
הֽוּא
Hu' H1931 HPp3ms it
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H175 — אַהֲרוֹן (ʼAhărôwn, a-har-one'): שמקורו אינו ודאי; אהרן, אחיו של משה
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמות › פרק 32 › פסוק 22