כתבי הקודש > שמות > פרק 12 > פסוק 51

שמות 12:51

← שמות 12:50	שמות 12:51 (MT)	שמות 13:1 →
וַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃	וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל צִבְאֹתָֽם׃	וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֕י^H1961 בְּעֶ֖צֶם^H6106 הַיּ֣וֹם^H3117 הַזֶּ֑ה^H2088 הוֹצִ֨יא^H3318 יְהוָ֜ה^H3068 אֶת^H853 בְּנֵ֧י^H1121 יִשְׂרָאֵ֛ל^H3478 מֵאֶ֥רֶץ^H776 מִצְרַ֖יִם^H4714 עַל^H5921 צִבְאֹתָֽם׃^H6635

המקור העברי

וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה הֹוצִיא יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְהִ֕י	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it was
בְּ/עֶ֖צֶם	be./'E.tzem	H6106	HR/Ncfsc	on/ (the) substance of
הַ/יּ֣וֹם	hai./Yom	H3117	HTd/Ncmsa	the/ day
הַ/זֶּ֑ה	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
הוֹצִ֨יא	ho.Tzi'	H3318	HVhp3ms	he brought out
יְהוָ֜ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
בְּנֵ֧י	be.Nei	H1121	HNcmpc	(the) people of
יִשְׂרָאֵ֛ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
מֵ/אֶ֥רֶץ	me./'E.retz	H776	HR/Ncbsc	from/ (the) land of
מִצְרַ֖יִם	mitz.Ra.yim	H4714	HNp	Egypt
עַל	'al-	H5921	HR	on
צִבְאֹתָֽ/ם	tziv.'o.Ta/m	H6635	HNcbpc/Sp3mp	hosts/ their

הפניות שטרונג

H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H6106 — עֶצֶם (ʻetsem, eh'tsem): מן עָצַם (ʻâtsam) [H6105]; עצם (על שם חוזקה); בהרחבה, הגוף; ובהשאלה, המהות, כלומר (בשימוש כינויי) עצמו, אותו עצמו
H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)

מראי מקום

הפניות הדדיות (18): שמות 3:8, שמות 6:26, שמות 7:4, שמות 12:41, שמות 13:18, שמות 16:6, במדבר 33:1, דברים 6:22, דברים 26:8, יהושע 24:5, יהושע 24:6, שמואל א 12:8, תהלים 78:12, תהלים 136:11, הושע 12:14, עמוס 2:10, עמוס 9:7, מיכה 6:4

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמות › פרק 12 › פסוק 51

שמות 12:51

תוכן עניינים

שמות 12:51

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמות 12:51

שמות 12:51

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש