כתבי הקודש > קהלת > פרק 1 > פסוק 10

קהלת 1:10

← קהלת 1:9	קהלת 1:10 (MT)	קהלת 1:11 →
מַה שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃	יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃	אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

יֵ֥שׁ^H3426 דָּבָ֛ר^H1697 שֶׁיֹּאמַ֥ר^H559 רְאֵה^H7200 זֶ֖ה^H2088 חָדָ֣שׁ^H2319 ה֑וּא^H1931 כְּבָר֙^H3528 הָיָ֣ה^H1961 לְעֹֽלָמִ֔ים^H5769 אֲשֶׁ֥ר^H834 הָיָ֖ה^H1961 מִלְּפָנֵֽנוּ׃^H6440

המקור העברי

יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
יֵ֥שׁ	yesh	H3426	HTm	(is) there?
דָּבָ֛ר	da.Var	H1697	HNcmsa	anything
שֶׁ/יֹּאמַ֥ר	shei./yo.Mar	H559	HTr/Vqi3ms	that/ anyone will say
רְאֵה	re.'eh-	H7200	HVqv2ms	see
זֶ֖ה	zeh	H2088	HPdxms	this
חָדָ֣שׁ	cha.Dash	H2319	HAamsa	(is) new
ה֑וּא	Hu'	H1931	HPp3ms	it
כְּבָר֙	ke.Var	H3528	HD	already
הָיָ֣ה	ha.Yah	H1961	HVqp3ms	it has been
לְ/עֹֽלָמִ֔ים	le./'o.la.Mim	H5769	HR/Ncmpa	to/ ancient times
אֲשֶׁ֥ר	'a.Sher	H834	HTr	which
הָיָ֖ה	ha.Yah	H1961	HVqp3ms	it was
מִ/לְּ/פָנֵֽ/נוּ	mi./le./fa.Ne./nu	H6440	HR/R/Ncbpc/Sp1cp	from/ to/ before/ us

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H2319 — חָדָשׁ (châdâsh, khaw-dawsh'): מן חָדַשׁ (châdash) [H2318]; חדש
H3426 — יֵשׁ (yêsh, yaysh): אולי משורש בלתי־מוכח שמשמעו לבלוט, או להתקיים; ישות; משמש כתואר הפועל או כאוגד עבור פועל ההוויה (הָיָה (hâyâh) [H1961]); יֵשׁ — קיים או קיימים (או כל צורה אחרת של פועל ההוויה, כפי שמתאים להקשר)
H3528 — כְּבָר (kᵉbâr, keb-awr'): מן כָּבַר (kâbar) [H3527]; בעיקרו, מֶשֶׁךְ זמן, כלומר זמן רב; ומכאן, מִזְּמַן, לפנים, עד כה
H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

כי היא שמעה — הבשורה על פי מתי 5:12, הבשורה על פי מתי 23:30-32, הבשורה על פי לוקאס 17:26-30, מעשי השליחים 7:51, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 2:14-16, האיגרת השנייה אל טימותיוס 3:8

הפניות הדדיות (3): שמות 7:1, משלי 20:14, קהלת 3:15

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › קהלת › פרק 1 › פסוק 10

קהלת 1:10

תוכן עניינים

קהלת 1:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

קהלת 1:10

קהלת 1:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש