שמואל ב 14:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 14 > פסוק 6

שמואל ב 14:6


← שמואל ב 14:5 שמואל ב 14:6 (MT) שמואל ב 14:7 →
וַיֹּֽאמֶר לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר אֲבָ֛ל אִשָּֽׁה אַלְמָנָ֥ה אָ֖נִי וַיָּ֥מָת אִישִֽׁי׃
וּלְשִׁפְחָֽתְךָ֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים וַיִּנָּצ֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל בֵּֽינֵיהֶ֑ם וַיַּכּ֧וֹ הָאֶחָ֛ד אֶת הָאֶחָ֖ד וַיָּ֥מֶת אֹתֽוֹ׃
וְהִנֵּה֩ קָ֨מָה כָֽל הַמִּשְׁפָּחָ֜ה עַל שִׁפְחָתֶ֗ךָ וַיֹּֽאמְרוּ֙ תְּנִ֣י׀ אֶת מַכֵּ֣ה אָחִ֗יו וּנְמִתֵ֙הוּ֙ בְּנֶ֤פֶשׁ אָחִיו֙ אֲשֶׁ֣ר הָרָ֔ג וְנַשְׁמִ֖ידָה גַּ֣ם אֶת הַיּוֹרֵ֑שׁ וְכִבּ֗וּ אֶת גַּֽחַלְתִּי֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאָ֔רָה לְבִלְתִּ֧י שום לְאִישִׁ֛י שֵׁ֥ם וּשְׁאֵרִ֖ית עַל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וּלְשִׁפְחָֽתְךָ֙H8198 שְׁנֵ֣יH8147 בָנִ֔יםH1121 וַיִּנָּצ֤וּH5327 שְׁנֵיהֶם֙H8147 בַּשָּׂדֶ֔הH7704 וְאֵ֥יןH369 מַצִּ֖ילH5337 בֵּֽינֵיהֶ֑םH996 וַיַּכּ֧וֹH5221 הָאֶחָ֛דH259 אֶתH853 הָאֶחָ֖דH259 וַיָּ֥מֶתH4191 אֹתֽוֹ׃H853


המקור העברי

וּלְשִׁפְחָתְךָ שְׁנֵי בָנִים וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵיהֶם וַיַּכֹּו הָאֶחָד אֶת־הָאֶחָד וַיָּמֶת אֹתֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/לְ/שִׁפְחָֽתְ/ךָ֙
u./le./shif.cha.te./Kha H8198 HC/R/Ncfsc/Sp2ms and/ (belonged) to/ maidservant/ your
שְׁנֵ֣י
she.Nei H8147 HAcmdc two
בָנִ֔ים
va.Nim H1121 HNcmpa sons
וַ/יִּנָּצ֤וּ
va/i.yi.na.Tzu H5327 HC/VNw3mp and/ they struggled together
שְׁנֵי/הֶם֙
she.nei./Hem H8147 HAcmdc/Sp3mp (the) two of/ them
בַּ/שָּׂדֶ֔ה
ba./sa.Deh H7704 HRd/Ncmsa in the/ field
וְ/אֵ֥ין
ve./'Ein H369 HC/Tn and/ there not
מַצִּ֖יל
ma.Tzil H5337 HVhrmsa (was) a deliverer
בֵּֽינֵי/הֶ֑ם
bei.nei./Hem H996 HR/Sp3mp between/ them
וַ/יַּכּ֧/וֹ
va/i.ya.K/o H5221 HC/Vhw3ms/Sp3ms and/ he struck/ him
הָ/אֶחָ֛ד
ha./'e.Chad H259 HTd/Acmsa the/ one
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/אֶחָ֖ד
ha./'e.Chad H259 HTd/Acmsa the/ one
וַ/יָּ֥מֶת
va/i.Ya.met H4191 HC/Vhw3ms and/ he killed
אֹתֽ/וֹ
'o.T/o H853 HTo/Sp3ms (obj.)/ him
הפניות שטרונג
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H996 — בֵּין (bêyn, bane): (לעתים ברבים זכר או נקבה); ליתר דיוק, צורת הסמיכות של שם עצם בלתי-משומש אחר הנגזר מן בִּין (bîyn) [H995]; הבדל; אך משמש רק כמילת יחס; בין (חוזר לפני כל שם עצם, לעתים קרובות עם מילות יחס אחרות); וגם כמילת חיבור, בין... ובין
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5327 — נָצָה (nâtsâh, naw-tsaw'): שורש ראשוני; בעיקרו: לצאת החוצה, כלומר (במשתמע) להיות מגורש, ו(כתוצאה מכך) שומם; בבניין הגורם: להחריב; וכן (במובן מסוים) לריב
  • H5337 — נָצַל (nâtsal, naw-tsal'): שורש ראשוני; לחטוף ולהוציא, בין במובן חיובי ובין במובן שלילי
  • H7704 — שָׂדֶה (sâdeh, saw-deh'): או שָׂדַי (sâday); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להתפשט; שדה (על שום היותו מישורי)
  • H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול
  • H8198 — שִׁפְחָה (shiphchâh, shif-khaw'): נקבה משורש שאינו בשימוש שמשמעו להתפשט (כמשפחה; ראה מִשְׁפָּחָה (mishpâchâh) [H4940]); שפחה, אמה (כבת בית)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (6): בראשית 27:45, שמות 21:18, שופטים 18:28, מלכים א 11:29, תהלים 7:3, קהלת 4:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 14 › פסוק 6