שמואל ב 10:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 10 > פסוק 2

שמואל ב 10:2


← שמואל ב 10:1 שמואל ב 10:2 (MT) שמואל ב 10:3 →
וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי כֵ֔ן וַיָּ֕מָת מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ חָנ֥וּן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶעֱשֶׂה חֶ֣סֶד׀ עִם חָנ֣וּן בֶּן נָחָ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמָּדִי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֧ד לְנַחֲמ֛וֹ בְּיַד עֲבָדָ֖יו אֶל אָבִ֑יו וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַבְדֵ֣י דָוִ֔ד אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
וַיֹּאמְרוּ֩ שָׂרֵ֨י בְנֵֽי עַמּ֜וֹן אֶל חָנ֣וּן אֲדֹֽנֵיהֶ֗ם הַֽמְכַבֵּ֨ד דָּוִ֤ד אֶת אָבִ֙יךָ֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי שָׁלַ֥ח לְךָ֖ מְנַֽחֲמִ֑ים הֲ֠לוֹא בַּעֲב֞וּר חֲק֤וֹר אֶת הָעִיר֙ וּלְרַגְּלָ֣הּ וּלְהָפְכָ֔הּ שָׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת עֲבָדָ֖יו אֵלֶֽיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֨אמֶרH559 דָּוִ֜דH1732 אֶעֱשֶׂהH6213 חֶ֣סֶד׀H2617 עִםH5973 חָנ֣וּןH2586 בֶּןH1121 נָחָ֗שׁH5176 כַּאֲשֶׁר֩H834 עָשָׂ֨הH6213 אָבִ֤יוH1 עִמָּדִי֙H5978 חֶ֔סֶדH2617 וַיִּשְׁלַ֨חH7971 דָּוִ֧דH1732 לְנַחֲמ֛וֹH5162 בְּיַדH3027 עֲבָדָ֖יוH5650 אֶלH413 אָבִ֑יוH1 וַיָּבֹ֙אוּ֙H935 עַבְדֵ֣יH5650 דָוִ֔דH1732 אֶ֖רֶץH776 בְּנֵ֥יH1121 עַמּֽוֹן׃H5983


המקור העברי

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה־חֶסֶד ׀ עִם־חָנוּן בֶּן־נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמֹו בְּיַד־עֲבָדָיו אֶל־אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמֹּון׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֨אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
דָּוִ֜ד
da.Vid H1732 HNp David
אֶעֱשֶׂה
'e.'e.seh- H6213 HVqi1cs I will do
חֶ֣סֶד
Che.sed H2617 HNcmsa covenant loyalty
עִם
'im- H5973 HR with
חָנ֣וּן
cha.Nun H2586 HNp Hanun
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
נָחָ֗שׁ
na.Chash H5176 HNp Nahash
כַּ/אֲשֶׁר֩
ka./'a.Sher H834 HR/Tr just/ as
עָשָׂ֨ה
'a.Sah H6213 HVqp3ms he did
אָבִ֤י/ו
'a.Vi/v H1 HNcmsc/Sp3ms father/ his
עִמָּדִ/י֙
'i.ma.D/i H5978 HR/Sp1cs with/ me
חֶ֔סֶד
Che.sed H2617 HNcmsa covenant loyalty
וַ/יִּשְׁלַ֨ח
va/i.yish.Lach H7971 HC/Vqw3ms and/ he sent
דָּוִ֧ד
da.Vid H1732 HNp David
לְ/נַחֲמ֛/וֹ
le./na.cha.M/o H5162 HR/Vpc/Sp3ms to/ comfort/ him
בְּ/יַד
be./yad- H3027 HR/Ncbsc by/ (the) hand of
עֲבָדָ֖י/ו
'a.va.Da/v H5650 HNcmpc/Sp3ms servants/ his
אֶל
'el- H413 HR concerning
אָבִ֑י/ו
'a.Vi/v H1 HNcmsc/Sp3ms father/ his
וַ/יָּבֹ֨אוּ֙
va/i.ya.Vo.'u H935 HC/Vqw3mp and/ they came
עַבְדֵ֣י
'av.Dei H5650 HNcmpc (the) servants of
דָוִ֔ד
da.Vid H1732 HNp David
אֶ֖רֶץ
'E.retz H776 HNcbsc (the) land of
בְּנֵ֥י
be.Nei H1121 HNcmpc (the) people of
עַמּֽוֹן
a.Mon H5983 HNp Ammon
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H2586 — חָנוּן (Chânûwn, khaw-noon'): מ־חָנַן (chânan) [H2603]; נָשׂוּי חן; חָנוּן, שמם של איש עמוני ושל שני ישראלים
  • H2617 — חֵסֵד (chêçêd, kheh'-sed): מן חָסַד (châçad) [H2616]; חסד, נדיבות וטוב לב; ומכאן במשתמע (כלפי אלוהים) חסידות ויראת שמים; לעיתים רחוקות (בהוראה הפוכה) תוכחה וחרפה, או (בהוראה סובייקטיבית) יופי
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם
  • H5176 — נָחָשׁ (Nâchâsh, naw-khawsh'): זהה ל־נָחָשׁ (nâchâsh) [H5175]; נחש, שמם של שני אנשים שאינם ישראלים ככל הנראה
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
  • H5978 — עִמָּד (ʻimmâd, im-mawd'): צורה מוארכת של עִם (ʻim) [H5973]; יַחַד עִם
  • H5983 — עַמּוֹן (ʻAmmôwn, am-mone'): מן עַם (ʻam) [H5971]; שבטי, כלומר בן אותו שבט; עַמּוֹן, בנו של לוט; וכן צאצאיו וארצם
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 10 › פסוק 2