• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H4467 — מַמְלָכָה (mamlâkâh, mam-law-kaw'): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מֶמְשָׁלָה, כלומר (בהפשטה) המעמד (השלטון) או (בקונקרטי) הארץ (הממלכה) (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H7167 — קָרַע (qâraʻ, kaw-rah'): שורש ראשוני; לקרוע, כפשוטו או בהשאלה (לגדף, לכחול את העיניים, כאילו להגדילן) (EN)
• H7453 — רֵעַ (rêaʻ, ray'-ah): או רֵיעַ (rêyaʻ); מ־רָעָה (râʻâh) [H7462]; רֵעַ, בן־לוויה (בקרבה רבה או מועטה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• דִּבֶּ֣ר — שמואל א 13:13-14, שמואל א 15:27-29
• לְרֵעֲךָ֥ — שמואל א 15:28, שמואל א 16:13, שמואל א 24:21
• גם הוא — משלי 16:4

הפניות הדדיות (3): שמואל ב 3:9, דברי הימים א 10:14, דברי הימים א 11:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: עין דור; אוב וידעוני; מעשה אוב (דרישה אל המתים); שמואל; שאול; כישוף; כישוף