כתבי הקודש > שמואל א > פרק 14 > פסוק 41

שמואל א 14:41

← שמואל א 14:40	שמואל א 14:41 (MT)	שמואל א 14:42 →
וַיֹּ֣אמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃	וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃	וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶר^H559 שָׁא֗וּל^H7586 אֶל^H413 יְהוָ֛ה^H3068 אֱלֹהֵ֥י^H430 יִשְׂרָאֵ֖ל^H3478 הָ֣בָה^H3051 תָמִ֑ים^H8549 וַיִּלָּכֵ֧ד^H3920 יוֹנָתָ֛ן^H3129 וְשָׁא֖וּל^H7586 וְהָעָ֥ם^H5971 יָצָֽאוּ׃^H3318

המקור העברי

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יֹונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
שָׁא֗וּל	sha.'Ul	H7586	HNp	Saul
אֶל	'el-	H413	HR	to
יְהוָ֛ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֱלֹהֵ֥י	'e.lo.Hei	H430	HNcmpc	(the) God of
יִשְׂרָאֵ֖ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
הָ֣בָ/ה	Ha.va/h	H3051	HVqv2ms/Sh	give/ !
תָמִ֑ים	ta.Mim	H8549	HAamsa	Thummim
וַ/יִּלָּכֵ֧ד	va/i.yi.la.Khed	H3920	HC/VNw3ms	and/ he was taken by lot
יוֹנָתָ֛ן	yo.na.Tan	H3129	HNp	Jonathan
וְ/שָׁא֖וּל	ve./sha.'Ul	H7586	HC/Np	and/ Saul
וְ/הָ/עָ֥ם	ve./ha./'Am	H5971	HC/Td/Ncmsa	and/ the/ people
יָצָֽאוּ	ya.Tza.'u	H3318	HVqp3cp	they went out

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H3051 — יָהַב (yâhab, yaw-hab'): שורש קדום; לָתֵת (בין כפשוטו ובין בהשאלה); בדרך כלל, לָשִׂים; בציווי (חוזר) בּוֹא, הָבָה
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3129 — יוֹנָתָן (Yôwnâthân, yo-naw-thawn'): צורה של יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân) [H3083]; יונתן, שמם של עשרה ישראלים
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3920 — לָכַד (lâkad, law-kad'): שורש קדום; לתפוס (ברשת, במלכודת או בבור); ובאופן כללי, ללכוד או לכבוש; וכן לבחור (בגורל); ובהשאלה, להידבק זה בזה
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
H8549 — תָּמִים (tâmîym, taw-meem'): מן תָּמַם (tâmam) [H8552]; שלם, תמים (במובן מילולי, מושאל או מוסרי); וכן (כשם עצם) תמימות, יושרה, אמת

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְשָׁא֖וּל — יהושע 7:16-18, שמואל א 10:20-21, יונה 1:7
הָ֣בָה תָמִ֑ים — משלי 16:33, מעשי השליחים 1:24

הפניות הדדיות (5): ויקרא 16:8, יהושע 18:8, שופטים 20:9, דברי הימים א 25:8, מעשי השליחים 1:26

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: הטלת גורלות; הטלת גורלות
Torrey’s: צבאות ישראל
Nave's: צבאות; הגורל; קנאה דתית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 14 › פסוק 41

שמואל א 14:41

תוכן עניינים

שמואל א 14:41

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 14:41

שמואל א 14:41

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש