כתבי הקודש > מלכים א > פרק 22 > פסוק 26

מלכים א 22:26

← מלכים א 22:25	מלכים א 22:26 (MT)	מלכים א 22:27 →
וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֛א חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽה׃	וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קַ֚ח אֶת מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ אֶל אָמֹ֣ן שַׂר הָעִ֑יר וְאֶל יוֹאָ֖שׁ בֶּן הַמֶּֽלֶךְ׃	וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִילֻ֨הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֙אמֶר֙^H559 מֶ֣לֶךְ^H4428 יִשְׂרָאֵ֔ל^H3478 קַ֚ח^H3947 אֶת^H853 מִיכָ֔יְהוּ^H4321 וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ^H7725 אֶל^H413 אָמֹ֣ן^H526 שַׂר^H8269 הָעִ֑יר^H5892 וְאֶל^H413 יוֹאָ֖שׁ^H3101 בֶּן^H1121 הַמֶּֽלֶךְ׃^H4428

המקור העברי

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קַח אֶת־מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ אֶל־אָמֹן שַׂר־הָעִיר וְאֶל־יֹואָשׁ בֶּן־הַמֶּלֶךְ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֨אמֶר֙	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
מֶ֣לֶךְ	Me.lekh	H4428	HNcmsc	(the) king of
יִשְׂרָאֵ֔ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
קַ֚ח	kach	H3947	HVqv2ms	take
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
מִיכָ֔יְהוּ	mi.Kha.ye.hu	H4321	HNp	Micaiah
וַ/הֲשִׁיבֵ֖/הוּ	va./ha.shi.Ve./hu	H7725	HC/Vhv2ms/Sp3ms	and/ take back/ him
אֶל	'el-	H413	HR	to
אָמֹ֣ן	'a.Mon	H526	HNp	Amon
שַׂר	sar-	H8269	HNcmsc	(the) official of
הָ/עִ֑יר	ha./'Ir	H5892	HTd/Ncfsa	the/ city
וְ/אֶל	ve./'el-	H413	HC/R	and/ to
יוֹאָ֖שׁ	yo.'Ash	H3101	HNp	Joash
בֶּן	ben-	H1121	HNcmsc	(the) son of
הַ/מֶּֽלֶךְ	ha./Me.lekh	H4428	HTd/Ncmsa	the/ king

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H526 — אָמוֹן (ʼÂmôwn, aw-mone'): זהה ל־אָמוֹן (ʼâmôwn) [H525]; אמון, שמם של שלושה ישראלים
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H3101 — יוֹאָשׁ (Yôwʼâsh, yo-awsh'): או יֹאָשׁ (Yôʼâsh); (דברי הימים ב 24:1), צורה של יְהוֹאָשׁ (Yᵉhôwʼâsh) [H3060]; יוֹאָשׁ, שמם של שישה ישראלים
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H4321 — מִיכָיְהוּ (Mîykâyᵉhûw, me-kaw-yeh-hoo'): או מִכָיְהוּ (Mikâyᵉhûw); (ירמיהו 36:11), צורה מקוצרת של מִיכָיָהוּ (Mîykâyâhûw) [H4322]; מיכיהו, שמם של שלושה ישראלים
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ — מלכים א 22:9

הפניות הדדיות (5): מלכים ב 1:9, דברי הימים ב 18:26, הבשורה על פי מתי 5:12, הבשורה על פי מתי 5:25, מעשי השליחים 24:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: יהושפט
Torrey’s: צבאות ישראל; נקמה; ארם
Nave's: אחאב; אמון; צבאות; יואש; מִיכָיְהוּ; משרת המשיח (כומר/מטיף); רדיפות; תוכחה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 22 › פסוק 26

מלכים א 22:26

תוכן עניינים

מלכים א 22:26

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים א 22:26

מלכים א 22:26

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש