• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2436 — חֵיק (chêyq, khake): או חֵק (chêq); וגם חוֹק (chôwq); משורש שאינו בשימוש, שמשמעותו כנראה להקיף; החֵיק (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה (EN)
• H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים) (EN)
• H4296 — מִטָּה (miṭṭâh, mit-taw'): מ־נָטָה (nâṭâh) [H5186]; מיטה (כדבר הנפרש) לשינה או לאכילה; בדרך הדמיון, ספה, אפיריון או מיטת מת (ערש מוטה) (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H5944 — עֲלִיָּה (ʻălîyâh, al-ee-yaw'): נקבה של עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; דבר נישא, כלומר גרם מדרגות; וגם חדר בקומה השנייה (או אף חדר שעל הגג); בהשאלה, השמים (EN)
• H7901 — שָׁכַב (shâkab, shaw-kab'): שורש קדום; לשכב (למנוחה, למשכב אישה, למות או לכל מטרה אחרת) (EN)
• H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הָעֲלִיָּ֗ה — מלכים ב 4:10, מלכים ב 4:21, מלכים ב 4:32, מעשי השליחים 9:37

הפניות הדדיות (5): מלכים ב 4:4, הבשורה על פי מרקוס 7:33, הבשורה על פי לוקאס 8:51, מעשי השליחים 9:40, מעשי השליחים 20:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: התחברות והיבדלות; תפילה
• Torrey’s: חמלה ואהדה
• Nave's: ילדים; מתים (בני אדם); אֵלִיָּהוּ; הכנסת אורחים; בית; נסים; עני; נשים; צָרְפַת