תהלים 122:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 122 > פסוק 5

תהלים 122:5


← תהלים 122:4 תהלים 122:5 (MT) תהלים 122:6 →
שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃
כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃
שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֤יH3588 שָׁ֨מָּה׀H8033 יָשְׁב֣וּH3427 כִסְא֣וֹתH3678 לְמִשְׁפָּ֑טH4941 כִּ֝סְא֗וֹתH3678 לְבֵ֣יתH1004 דָּוִֽיד׃H1732


המקור העברי

כִּי שָׁמָּה ׀ יָשְׁבוּ כִסְאֹות לְמִשְׁפָּט כִּסְאֹות לְבֵית דָּוִיד׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֤י
ki H3588 HC for
שָׁ֨מָּ/ה
Sha.ma/h H8033 HD/Sd there/ (towards)
יָשְׁב֣וּ
ya.she.Vu H3427 HVqp3cp they sat
כִסְא֣וֹת
khis.'ot H3678 HNcmpa thrones
לְ/מִשְׁפָּ֑ט
le./mish.Pat H4941 HR/Ncmsa for/ judgment
כִּ֝סְא֗וֹת
kis.'ot H3678 HNcmpa thrones
לְ/בֵ֣ית
le./Veit H1004 HR/Ncmsc of/ (the) house of
דָּוִֽיד
da.Vid H1732 HNp David
הפניות שטרונג
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3678 — כִּסֵּא (kiççêʼ, kis-say'): או כִּסֵּה (kiççêh); מ־כָּסָה (kâçâh) [H3680]; בעצם: מכוסה, כלומר כיסא מלכות (כמי שחופה עליו אפריון)
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 122 › פסוק 5