משלי 12:9
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > משלי > פרק 12 > פסוק 9
משלי 12:9
| ← משלי 12:8 | משלי 12:9 (MT) | משלי 12:10 → |
|---|---|---|
לְֽפִי שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃
|
ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר לָֽחֶם׃
|
יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
ט֣וֹבH2896 נִ֭קְלֶהH7034 וְעֶ֣בֶדH5650 ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗דH3513 וַחֲסַרH2638 לָֽחֶם׃H3899
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
טֹוב נִקְלֶה וְעֶבֶד לֹו מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר־לָחֶם׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
ט֣וֹב |
Tov | H2896 | HAamsa | (is) good |
נִ֭קְלֶה |
Nik.leh | H7034 | HVNrmsa | a lightly esteemed (person) |
וְ/עֶ֣בֶד |
ve./'E.ved | H5650 | HC/Ncmsa | and/ a servant |
ל֑/וֹ |
l/o | HR/Sp3ms | (belongs) to/ him | |
מִ֝/מְּתַכַּבֵּ֗ד |
mi./me.tak.ka.Bed | H3513 | HR/Vtrmsa | more than/ (one who) honors himself |
וַ/חֲסַר |
va./cha.sar- | H2638 | HC/Aamsc | and/ (one) lacking of |
לָֽחֶם |
La.chem | H3899 | HNcbsa | food |
הפניות שטרונג
- H2638 — חָסֵר (châçêr, khaw-sare'): מן חָסֵר (châçêr) [H2637]; חסר; ומכאן, נטול, בלא
- H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
- H3513 — כָּבַד (kâbad, kaw-bad'): או כָּבֵד (kâbêd); שורש קדום; להיות כבד, כלומר במובן שלילי (מכביד, קשה, כבד־תפיסה) או במובן חיובי (רב, עשיר, נכבד); ובבניין הגורם: להכביד או לכבד (בשתי המשמעויות הללו)
- H3899 — לֶחֶם (lechem, lekh'-em): מ־לָחַם (lâcham) [H3898]; ראו גם בֵּית לְעַפְרָה (Bêyth lᵉ-ʻAphrâh) [H1036]; מזון (לאדם או לבהמה), ובייחוד לחם, או דגן (לעשייתו)
- H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
- H7034 — קָלָה (qâlâh, kaw-law'): שורש קדום; להיות קל (כמשתמע מתנועה מהירה), אך בהשאלה בלבד (להיות נקלה, בזוי; ובבניין הסיבתי — לזלזל, לבוז)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין