כתבי הקודש > ויקרא > פרק 4 > פסוק 17

ויקרא 4:17

← ויקרא 4:16	ויקרא 4:17 (MT)	ויקרא 4:18 →
וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃	וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת׃	וּמִן הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן׀ עַל קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

נוסח הפסוק

MT

וְטָבַ֧ל^H2881 הַכֹּהֵ֛ן^H3548 אֶצְבָּע֖וֹ^H676 מִן^H4480 הַדָּ֑ם^H1818 וְהִזָּ֞ה^H5137 שֶׁ֤בַע^H7651 פְּעָמִים֙^H6471 לִפְנֵ֣י^H6440 יְהוָ֔ה^H3068 אֵ֖ת^H854 פְּנֵ֥י^H6440 הַפָּרֹֽכֶת׃^H6532

המקור העברי

וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעֹו מִן־הַדָּם וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/טָבַ֧ל	ve./ta.Val	H2881	HC/Vqq3ms	and/ he will dip
הַ/כֹּהֵ֛ן	ha./ko.Hen	H3548	HTd/Ncmsa	the/ priest
אֶצְבָּע֖/וֹ	'etz.ba.'/O	H676	HNcfsc/Sp3ms	finger/ his
מִן	min-	H4480	HR	some of
הַ/דָּ֑ם	ha./Dam	H1818	HTd/Ncmsa	the/ blood
וְ/הִזָּ֞ה	ve./hi.Zah	H5137	HC/Vhq3ms	and/ he will spatter (it)
שֶׁ֤בַע	She.va'	H7651	HAcfsa	seven
פְּעָמִים֙	pe.'a.Mim	H6471	HNcfpa	times
לִ/פְנֵ֣י	li/f.Nei	H6440	HR/Ncbpc	(to)/ before
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֵ֖ת	'et	H854	HR	with
פְּנֵ֥י	pe.Nei	H6440	HNcbpc	(the) face of
הַ/פָּרֹֽכֶת	ha./pa.Ro.khet	H6532	HTd/Ncfsa	the/ curtain

הפניות שטרונג

H676 — אֶצְבַּע (ʼetsbaʻ, ets-bah'): מן הזהה ל־צֶבַע (tsebaʻ) [H6648] (במשמעות של אחיזה); דבר שאוחזים בו, כלומר אצבע; ובדרך היקש, אצבע רגל
H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
H2881 — טָבַל (ṭâbal, taw-bal'): שורש ראשוני; לטבול, לשקע בתוך נוזל
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
H5137 — נָזָה (nâzâh, naw-zaw'): שורש ראשוני; להתיז, כלומר להזות (בייחוד לשם כפרה)
H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
H6471 — פַּעַם (paʻam, pah'-am): או (נקבה) פַּעֲמָה (paʻămâh); מן פָּעַם (pâʻam) [H6470]; מכה, במובן מילולי או מושאל (בשימושים שונים, כמפורט להלן)
H6532 — פֹּרֶכֶת (pôreketh, po-reh'-keth): בינוני פעיל בנקבה של אותה מילה כמו פֶּרֶךְ (perek) [H6531]; מַבְדִּילָה, כלומר המסך (הקדוש) — הפרוכת
H7651 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): או (זכר) (שִׁבְעָה (shibʻâh)); מן שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]; מספר מונה קדום; שבע (כמספר הקדוש והשלם); וגם (כתואר הפועל) שבע פעמים; מכאן, במשתמע, שבוע; ובהרחבה, מספר בלתי מוגדר

מראי מקום

הפניות הדדיות (8): ויקרא 4:5, ויקרא 8:15, ויקרא 9:9, ויקרא 14:7, ויקרא 14:16, ויקרא 16:14, במדבר 19:4, ירמיה 17:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: קרבנות; קרבנות; קרבן חטאת
Nave's: דם; בורות; כהן

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 4 › פסוק 17

ויקרא 4:17

תוכן עניינים

ויקרא 4:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ויקרא 4:17

ויקרא 4:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש