ויקרא 19:8

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 19 > פסוק 8

ויקרא 19:8


← ויקרא 19:7 ויקרא 19:8 (MT) ויקרא 19:9 →
וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃
וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֹנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי אֶת קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃

נוסח הפסוק

MT

וְאֹֽכְלָיו֙H398 עֲוֹנ֣וֹH5771 יִשָּׂ֔אH5375 כִּֽיH3588 אֶתH853 קֹ֥דֶשׁH6944 יְהוָ֖הH3068 חִלֵּ֑לH2490 וְנִכְרְתָ֛הH3772 הַנֶּ֥פֶשׁH5315 הַהִ֖ואH1931 מֵעַמֶּֽיהָ׃H5971


המקור העברי

וְאֹכְלָיו עֲוֹנֹו יִשָּׂא כִּי־אֶת־קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אֹֽכְלָי/ו֙
ve./'o.khe.La/v H398 HC/Vqrmpc/Sp3ms and/ (those who) eat/ it
עֲוֺנ֣/וֹ
a.vo.N/o H5771 HNcbsc/Sp3ms iniquity/ his
יִשָּׂ֔א
yi.Sa' H5375 HVqi3ms he will bear
כִּֽי
ki- H3588 HC for
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
קֹ֥דֶשׁ
Ko.desh H6944 HNcmsc (the) holy thing of
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
חִלֵּ֑ל
chi.Lel H2490 HVpp3ms he has profaned
וְ/נִכְרְתָ֛ה
ve./nikh.re.Tah H3772 HC/VNq3fs and/ it will be cut off
הַ/נֶּ֥פֶשׁ
ha./Ne.fesh H5315 HTd/Ncbsa the/ person
הַ/הִ֖וא
ha./Hiv' H1931 HTd/Pp3fs (the)/ that
מֵ/עַמֶּֽי/הָ
me./'a.Mei./ha H5971 HR/Ncmpc/Sp3fs from/ kinspeople(s)/ its
הפניות שטרונג
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
  • H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 19 › פסוק 8