כתבי הקודש > ירמיה > פרק 37 > פסוק 12

ירמיה 37:12

← ירמיה 37:11	ירמיה 37:12 (MT)	ירמיה 37:13 →
וְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלוֹת֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃	וַיֵּצֵ֤א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן לַחֲלִ֥ק מִשָּׁ֖ם בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃	וַיְהִי ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמוֹ֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן שֶֽׁלֶמְיָ֖ה בֶּן חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֵּצֵ֤א^H3318 יִרְמְיָ֙הוּ֙^H3414 מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם^H3389 לָלֶ֖כֶת^H3212 אֶ֣רֶץ^H776 בִּנְיָמִ֑ן^H1144 לַחֲלִ֥ק^H2505 מִשָּׁ֖ם^H8033 בְּת֥וֹךְ^H8432 הָעָֽם׃^H5971

המקור העברי

וַיֵּצֵא יִרְמְיָהוּ מִירוּשָׁלִַם לָלֶכֶת אֶרֶץ בִּנְיָמִן לַחֲלִק מִשָּׁם בְּתֹוךְ הָעָם׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֵּצֵ֤א	va/i.ye.Tze'	H3318	HC/Vqw3ms	and/ he went out
יִרְמְיָ֨הוּ֙	yir.me.Ya.hu	H3414	HNp	Jeremiah
מִ/יר֣וּשָׁלִַ֔ם	mi./Ru.sha.Lim	H3389	HR/Np	from/ Jerusalem
לָ/לֶ֖כֶת	la./Le.khet	H3212	HR/Vqc	to/ go
אֶ֣רֶץ	'E.retz	H776	HNcbsc	(the) land of
בִּנְיָמִ֑ן	bin.ya.Min	H1144	HNp	Benjamin
לַ/חֲלִ֥ק	la./cha.Lik	H2505	HR/Vhc	to/ receive a portion
מִ/שָּׁ֖ם	mi./Sham	H8033	HR/D	from/ there
בְּ/ת֥וֹךְ	be./Tokh	H8432	HR/Ncmsc	in/ among
הָ/עָֽם	ha./'Am	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people

הפניות שטרונג

H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H1144 — בִּנְיָמִין (Binyâmîyn, bin-yaw-mene'): מן בֵּן (bên) [H1121] ומן יָמִין (yâmîyn) [H3225]; בן (ה)יד הימין; בנימין, בנו הצעיר של יעקב; וכן השבט שיצא ממנו, ונחלתו
H2505 — חָלַק (châlaq, khaw-lak'): שורש ראשוני; להיות חלק (בהשאלה); ומכאן במשתמע (מפני שהשתמשו באבנים חלקות להטלת גורלות) לחלק, להקצות או להפריד
H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3414 — יִרְמְיָה (Yirmᵉyâh, yir-meh-yaw'): או יִרְמְיָהוּ (Yirmᵉyâhûw); מן רוּם (rûwm) [H7311] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה יקום; יִרְמְיָה, שם של שמונה או תשעה אנשים מישראל
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אֶ֣רֶץ — יהושע 21:17-18, דברי הימים א 6:45, ירמיה 1:1
וַיֵּצֵ֤א — מלכים א 19:3, מלכים א 19:9, נחמיה 6:11, הבשורה על פי מתי 10:23, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 5:22

הפניות הדדיות (3): תהלים 55:8, הבשורה על פי מתי 24:16, הבשורה על פי לוקאס 21:21

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 37 › פסוק 12

ירמיה 37:12

תוכן עניינים

ירמיה 37:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 37:12

ירמיה 37:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש