• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2026 — הָרַג (hârag, haw-rag'): שורש קדום; להכות מתוך כוונה להמית (EN)
• H2300 — חָדַד (châdad, khaw-dad'): שורש ראשוני; להיות חד או (בהוראה גורמת) לחדד, או (בהשאלה) להיות קשה וחריף (EN)
• H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3709 — כַּף (kaph, kaf): מ־כָּפַף (kâphaph) [H3721]; חלל היד או כף היד (וכן כף רגלו של בעל חיים, כף הרגל, ואף שקערורית הקערה או הקלע, ידית הבריח, כפות התמרים); ובהשאלה: כוח (EN)
• H4178 — מוֹרָט (môwrâṭ, mo-rawt'): מן יָרַט (yâraṭ) [H3399]; עיקש, כלומר עצמאי (EN)
• H4803 — מָרַט (mâraṭ, maw-rat'): שורש ראשוני; למרק, להבריק; ומכאן במשתמע להקריח (את הראש), לשפשף עד לפצע (את הכתף); וכן להשחיז (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H8610 — תָּפַשׂ (tâphas, taw-fas'): שורש ראשוני; לאחוז ולטפל ביד, כלומר לתפוס; בעיקר ללכוד, לאחוז (בכלי), ובמיוחד לצפות; ובהשאלה, להשתמש שלא כדין (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• לָתֵ֥ת — ירמיה 25:9, ירמיה 25:33, ירמיה 51:20-23, יחזקאל 21:24

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: כלי נשק צבאיים
• Nave's: מלחמה