• H251 — אָח (ʼâch, awkh): מילה ראשונית; אח (במובן הרחב ביותר — הן של קרבת דם ממשית והן של זיקה או דמיון מושאלים (כמו "אב")) (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H2428 — חַיִל (chayil, khah'-yil): מן חוּל (chûwl) [H2342]; כנראה כוח, בין של אנשים, בין של אמצעים ובין של משאבים אחרים; צבא, עושר, מידה טובה (יושר), גבורה, עוצמה (EN)
• H2502 — חָלַץ (châlats, khaw-lats'): שורש ראשוני; לשלוף, לחלוץ; מכאן (בבניין המוגבר) לפשוט, להפשיט, (בבניין החוזר) להסתלק, לצאת; ומכאן במשתמע: להציל, לחלץ לצבא (לקרב); לתת, לחזק (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3423 — יָרַשׁ (yârash, yaw-rash'): או יָרֵשׁ (yârêsh); שורש ראשוני; לרשת, לתפוס אחוזה (על ידי גירוש היושבים הקודמים ותפיסת מקומם); ומכאן, לתפוס, לגזול, לנחול; וכן לגרש, לרושש, להחריב (EN)
• H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות) (EN)
• H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וָאֲצַ֣ו — במדבר 32:20-24, יהושע 1:12-15, יהושע 4:12-13, יהושע 22:1-9

הפניות הדדיות (4): במדבר 1:3, במדבר 32:17, דברים 9:1, יהושע 1:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: שבט ראובן; שבטי ישראל
• Nave's: מנשה; הראובני