במדבר 32:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 32 > פסוק 20

במדבר 32:20


← במדבר 32:19 במדבר 32:20 (MT) במדבר 32:21 →
כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם תַּעֲשׂ֖וּן אֶת הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם תֵּחָֽלְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃
וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל חָל֛וּץ אֶת הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֤אמֶרH559 אֲלֵיהֶם֙H413 מֹשֶׁ֔הH4872 אִֽםH518 תַּעֲשׂ֖וּןH6213 אֶתH853 הַדָּבָ֣רH1697 הַזֶּ֑הH2088 אִםH518 תֵּחָֽלְצ֛וּH2502 לִפְנֵ֥יH6440 יְהוָ֖הH3068 לַמִּלְחָמָֽה׃H4421


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם־תַּעֲשׂוּן אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אִם־תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֤אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֲלֵי/הֶם֙
'a.lei./Hem H413 HR/Sp3mp to/ them
מֹשֶׁ֔ה
mo.Sheh H4872 HNp Moses
אִֽם
'im- H518 HC if
תַּעֲשׂ֖וּ/ן
ta.'a.Su/n H6213 HVqi2mp/Sn you will do/ !
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ/דָּבָ֣ר
ha./da.Var H1697 HTd/Ncmsa the/ thing
הַ/זֶּ֑ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
אִם
'im- H518 HC if
תֵּחָֽלְצ֛וּ
te.Chal.Tzu H2502 HVNi2mp you will equip yourselves
לִ/פְנֵ֥י
li/f.Nei H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לַ/מִּלְחָמָֽה
la./mil.cha.Mah H4421 HRd/Ncfsa for (the)/ battle
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2502 — חָלַץ (châlats, khaw-lats'): שורש ראשוני; לשלוף, לחלוץ; מכאן (בבניין המוגבר) לפשוט, להפשיט, (בבניין החוזר) להסתלק, לצאת; ומכאן במשתמע: להציל, לחלץ לצבא (לקרב); לתת, לחזק
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H4421 — מִלְחָמָה (milchâmâh, mil-khaw-maw'): מן לָחַם (lâcham) [H3898] (במשמעות של לחימה); קרב (כלומר ההיתקלות בשדה המערכה); בדרך כלל, מלחמה (כלומר לוחמה)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 32 › פסוק 20