שמואל ב 5:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 5 > פסוק 12

שמואל ב 5:12


← שמואל ב 5:11 שמואל ב 5:12 (MT) שמואל ב 5:13 →
וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ בַ֖יִת לְדָוִֽד׃
וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדּוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֵּ֣דַעH3045 דָּוִ֔דH1732 כִּֽיH3588 הֱכִינ֧וֹH3559 יְהוָ֛הH3068 לְמֶ֖לֶךְH4428 עַלH5921 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 וְכִי֙H3588 נִשֵּׂ֣אH5375 מַמְלַכְתּ֔וֹH4467 בַּעֲב֖וּרH5668 עַמּ֥וֹH5971 יִשְׂרָאֵֽל׃H3478


המקור העברי

וַיֵּדַע דָּוִד כִּי־הֱכִינֹו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתֹּו בַּעֲבוּר עַמֹּו יִשְׂרָאֵל׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֵּ֣דַע
va/i.Ye.da' H3045 HC/Vqw3ms and/ he knew
דָּוִ֔ד
da.Vid H1732 HNp David
כִּֽי
ki- H3588 HC that
הֱכִינ֧/וֹ
he.khi.N/o H3559 HVhp3ms/Sp3ms he had appointed/ him
יְהוָ֛ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לְ/מֶ֖לֶךְ
le./Me.lekh H4428 HR/Ncmsa to/ king
עַל
'al- H5921 HR over
יִשְׂרָאֵ֑ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וְ/כִי֙
ve./Khi H3588 HC/C and/ that
נִשֵּׂ֣א
ni.Se' H5375 HVpp3ms he had exalted
מַמְלַכְתּ֔/וֹ
mam.lakh.T/o H4467 HNcfsc/Sp3ms kingdom/ his
בַּ/עֲב֖וּר
ba./'a.Vur H5668 HR/Ncmsc for/sake of
עַמּ֥/וֹ
a.M/o H5971 HNcmsc/Sp3ms people/ his
יִשְׂרָאֵֽל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
הפניות שטרונג
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H4467 — מַמְלָכָה (mamlâkâh, mam-law-kaw'): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מֶמְשָׁלָה, כלומר (בהפשטה) המעמד (השלטון) או (בקונקרטי) הארץ (הממלכה)
  • H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
  • H5668 — עָבוּר (ʻâbûwr, aw-boor'): או עָבֻר (ʻâbur); בינוני סביל של עָבַר (ʻâbar) [H5674]; בדיוק: חצוי, כלומר (בהפשטה) מעבר; משמש רק כתואר הפועל, בגלל, למען
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (4): במדבר 24:7, שמואל ב 22:49, דברי הימים א 14:1, דברי הימים ב 13:21

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 5 › פסוק 12