כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 4 > פסוק 1

שמואל ב 4:1

← שמואל ב 3:39	שמואל ב 4:1 (MT)	שמואל ב 4:2 →
וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ׃	וַיִּשְׁמַ֣ע בֶּן שָׁא֗וּל כִּ֣י מֵ֤ת אַבְנֵר֙ בְּחֶבְר֔וֹן וַיִּרְפּ֖וּ יָדָ֑יו וְכָל יִשְׂרָאֵ֖ל נִבְהָֽלוּ׃	וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן שָׁא֟וּל שֵׁם֩ הָאֶחָ֨ד בַּֽעֲנָ֜ה וְשֵׁ֧ם הַשֵּׁנִ֣י רֵכָ֗ב בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֶֽרֹתִ֖י מִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן כִּ֚י גַּם בְּאֵר֔וֹת תֵּחָשֵׁ֖ב עַל בִּנְיָמִֽן׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁמַ֣ע^H8085 בֶּן^H1121 שָׁא֗וּל^H7586 כִּ֣י^H3588 מֵ֤ת^H4191 אַבְנֵר֙^H74 בְּחֶבְר֔וֹן^H2275 וַיִּרְפּ֖וּ^H7503 יָדָ֑יו^H3027 וְכָל^H3605 יִשְׂרָאֵ֖ל^H3478 נִבְהָֽלוּ׃^H926

המקור העברי

וַיִּשְׁמַע בֶּן־שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרֹון וַיִּרְפּוּ יָדָיו וְכָל־יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּשְׁמַ֣ע	va/i.yish.Ma'	H8085	HC/Vqw3ms	and/ he heard
בֶּן	ben-	H1121	HNcmsc	(the) son of
שָׁא֗וּל	sha.'Ul	H7586	HNp	Saul
כִּ֣י	ki	H3588	HC	that
מֵ֤ת	met	H4191	HVqp3ms	he had died
אַבְנֵר֙	'av.Ner	H74	HNp	Abner
בְּ/חֶבְר֔וֹן	be./chev.Ron	H2275	HR/Np	in/ Hebron
וַ/יִּרְפּ֖וּ	va/i.yir.Pu	H7503	HC/Vqw3mp	and/ they dropped
יָדָ֑י/ו	ya.Da/v	H3027	HNcbdc/Sp3ms	hands/ his
וְ/כָל	ve./khol	H3605	HC/Ncmsc	and/ all
יִשְׂרָאֵ֖ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
נִבְהָֽלוּ	niv.Ha.lu	H926	HVNp3cp	they were terrified

הפניות שטרונג

H74 — אַבְנֵר (ʼAbnêr, ab-nare'): או (בכתיב מלא) אֲבִינֵר (ʼĂbîynêr) ; מן אָב (ʼâb) [H1] ומן נִיר (nîyr) [H5216]; אבי אור (כלומר, מאיר); אַבְנֵר, ישראלי
H926 — בָּהַל (bâhal, baw-hal'): שורש קדום; לִרְעֹד בִּפְנִים (או לְפַרְכֵּס), כלומר (בהשאלה) לְהִבָּהֵל אוֹ לְהִסָּעֵר (פִּתְאוֹם), (בבניין הגורם) לְהַבְהִיל אוֹ לְהַסְעִיר; מכאן במשתמע לְמַהֵר בְּחִפָּזוֹן מִתּוֹךְ חֲרָדָה
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H2275 — חֶבְרוֹן (Chebrôwn, kheb-rone'): מן חֶבֶר (cheber) [H2267]; מקום של התאגדות; חברון, מקום בארץ ישראל, וכן שמם של שני ישראלים
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
H7503 — רָפָה (râphâh, raw-faw'): שורש קדום; לְרַפּוֹת, להרפות (בשימושים רבים, כפשוטו או בהשאלה)
H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

ואת כל — הבשורה על פי מתי 2:2-3
יָדָ֑יו — שמואל ב 17:2, עזרא 4:4, נחמיה 6:9, ישעיה 13:7, ישעיה 35:3, ירמיה 6:24, ירמיה 50:43, צפניה 3:16

הפניות הדדיות (1): שמואל א 30:31

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 4 › פסוק 1

שמואל ב 4:1

תוכן עניינים

שמואל ב 4:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 4:1

שמואל ב 4:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש